אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אמנון נ' חייבי ואח'

אמנון נ' חייבי ואח'

תאריך פרסום : 01/08/2010 | גרסת הדפסה
ה"פ
בית משפט השלום פתח תקווה
42980-05-10
30/07/2010
בפני השופט:
שירי רפאלי

- נגד -
התובע:
אודליה אמנון
הנתבע:
1. ישראל חייבי
2. חיה חייבי

החלטה

לפני בקשה להורות על אכיפת פסק דין לפי סעיף 6 לפקודת ביזיון בית המשפט. המדובר בפסק דין שניתן ביום 24.2.10 על ידי המפקחת על רישום המקרקעין בפתח תקווה (תיק 9/10, צורף לבקשה).

הרקע לבקשה הינו כדלקמן. המבקשת היא בעלת דירה בבית משותף. המשיבים הם בעלי הדירה בקומה הראשונה באותו בית. ביום 26.1.10 הגישה המבקשת למפקחת על רישום המקרקעין כתב תביעה ובקשה לצו עשה דחוף, בגין עבודות הריסה שביצעו המשיבים בדירתם, ואשר לטענתה ערערו את הבניין כולו וגרמו נזק ניכר לדירתה.

ביום 24.2.10 ניתן על ידי המפקחת פסק דין, הלא הוא פסק הדין שאכיפתו מתבקשת עתה. בפסק הדין קבעה המפקחת את הממצאים הבאים: כי המשיבים אכן ביצעו עבודות הריסה נרחבות בדירתם, כולל הריסת כל המעטפת החיצונית וכן הריסה קירות פנימיים, לרבות קירות תמך, וכי העבודות בוצעו ללא היתר בניה כחוק, עובדה עליה לא היה חולק. כי בעקבות העבודות, הכריזה העיריה על המבנה כמבנה מסוכן ודרשה לתמוך אותו. לעניין זה ציינה המפקחת כי בביקורה במקום אף הבחינה בשלט שהודבק על הבית מטעם מחלקת ההנדסה בעירית בני ברק המכריז על המבנה כמבנה מסוכן. נקבע, כי בדירת המבקשת נוצר עקב העבודות סדק גדול המנתק למעשה את תקרת הדירה מהחדר, בשל שקיעת הרצפה. צוין בפסק הדין כי אין חולק שעבודות הבניה פסקו לאחר ההריסה וכי האדריכלית שטיפלה בהן הפסיקה את עבודתה, תוך שהמצב בשטח קפא במתכונתו לאחר ההריסה. המפקחת סברה, כי פעולות ההרס והחורבן שזרעו המשיבים בבניין מקוממות כל בר דעת, וכי אם עזבו את האתר מבלי שטרחו אף להראות תכנית אופרטיבית מאושרת לשיקום ההריסות. היא הוסיפה, כי מעשי המשיבים חמורים ביותר, מהווים הפרת זכויות הדיירים האחרים וכן מקימים חשש לפגיעה בנפש, כעולה מהכרזת המבנה כמסוכן. בפסק הדין צוין, כי בהליך לפני המפקחת, הציעו המשיבים לעשות כל פעולה שתידרש למניעת סכנה (ס' 3 לפסק הדין) וכן הודיעו כי הם נכונים לחזק את החלל שנפער על ידם בשטח הדירה (ס' 11 לפסק הדין). בסופו של יום, קיבלה המפקחת את מרבית התביעה, והורתה כדלקמן:

"אני... מורה לנתבעים להגיש לועדה לתכנון ובניה בני ברק בקשה לקבלת היתר לבנית קירות הבית החיצוניים וקירות התמך בחלל הדירה בתוך 30 ימים מהיום. הנתבעים יבצעו את כל פעולות הבניה הנדרשות לביסוס יסודות הבית כפי שהיה ערב ההריסה ויישאו בכל העלויות הנדרשות לשם כך לרבות עלויות הקונסטרוקטור ועלויות הבניה. בתוך 30 ימים נוספים מקבלת ההיתר יבצעו הנתבעים תיקונים בדירת התובעת, התיקונים ייעשו בפיקוח הנדסי ויושלמו בתוך 30 ימים".

ביום 13.4.10 הגישו המשיבים ערעור לבית המשפט המחוזי[מרכז] על פסק הדין, ובד בבד הגישו למפקחת בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. הבקשה נדחתה לעיכוב ביצוע נדחתה בו ביום, תוך שהמפקחת שבה וציינה, בין היתר, כי מצבו הפיסי של הבית והסכנה המוחשית ליושביו אינם תומכים בבקשה.

אין חולק, כי המשיבים לא הגישו בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין לבית המשפט המחוזי. על פי תגובת המשיבים בהליך שלפני וכן על פי דברי ב"כ המשיבים בדיון, נקבע אמנם דיון בערעור ליום 20.9.10 אך המשיבים לא הפקידו את הערבון הנדרש ותלויים ועומדים עדיין הליכים בעניין זה, כך שספק הערעור יוותר על כנו בסופו של דבר.

במאי 2010 הגישה המבקשת את הבקשה שלפני, בה נטען כי המשיבים לא ביצעו מאומה מקביעות המפקחת, וכי המצב בשטח נותר מסוכן. בבקשתה טענה המבקשת, כי המשיבים רואים בפסק הדין בגדר "המלצה בלבד". המשיבים הגיבו לבקשה, תוך תמיכת תגובתם בתצהיר לקוני של המשיב. למעשה לא הוכחש בתגובה כי פסק הדין לא בוצע, אלא שנטען כי אין מקום לדון בבקשה לביזיון בית המשפט כל עוד לא נדון הערעור על פסק הדין, וכן כי לא הוכחה דחיפות רבתי בביצוע פסק הדין. נטען כי ביצוע פסק הדין אינו תלוי במשיבים בלבד, וכי המשיבים אינם רואים בו משום המלצה בלבד, אלא, לטענתם "נקטו עד כה בפעולות שונות שמטרתן לקדם את בנית הקומה הראשונה בבית בו מצויה דירתם" וכי הם מקיימים "קשרים" עם רשויות הבניה של עירית בני ברק על מנת לקבל את ההיתרים וכי כל עיכוב שחל בהליכים אלה מקורו בטיפול הנמשך של הרשויות כאשר למשיבים אין אפשרות לכפות עליהן את אישורן של בקשות ותכניות. . לא ניתן כל פירוט לפעולות כלשהן שננקטו על ידי המשיבים אחרי מתן פסק הדין, ולתצהירם לא צורף ולו מסמך כלשהו המעיד על פניה כלשהי שפנו אל הרשות בעניין נשוא הבקשה.

דיון והכרעה

אין צורך להרחיב את הדיבור אודות החובה לקיים לאלתר כל פסק דין שניתן על ידי ערכאה מוסמכת, המדובר לא רק באינטרס המבקשת, אלא באינטרס הציבורי של שלטון החוק.

אין כל ממש בטענת המשיבים בתגובתם, לפיה די בכך שהגישו ערעור על פסק הדין, על מנת שלא לבצעו אלא לאחר הכרעה בערעור. ברי כי באם לא ניתנה החלטה של ערכאה מוסמכת המעכבת את הביצוע, מוטלת חובה מיידית לבצע את פסק הדין למרות הגשת ערעור. כאמור לעיל, בעניינו אין כל החלטה המעכבת את הביצוע, ובקשה שהוגשה למפקחת נדחתה אף ללא צורך בתגובת המשיבים.

אין ממש בטענת המשיבים לפיה בהעדר הוכחת "דחיפות רבתי", אין עליהם חובה לבצע את פסק הדין. מעבר לכך, עיון בפסק הדין כמו גם בהחלטת המפקחת לדחית הבקשה לעיכוב ביצוע מלמד כי דחיפות רבתי קיימת אף קיימת, וכי מדובר במבנה מסוכן שמצבו עולה כדי סכנת נפשות.

המשיבים אינם טוענים כי ביצעו את פסק הדין. פסק הדין קובע ברורות כי על המשיבים להגיש בקשה למתן היתר בניה לבנית קירות הבית החיצוניים וקירות התמך, בתוך 30 יום. המשיבים לא הגישו בקשה כזו. בדיון שלפני ניסה המשיב להציג מסמכים שונים אך בסופו של דבר הודע כי אין כל מסמך המעיד על פניה כלשהי לרשות לאחר מתן פסק הדין. טענתם של המשיבים כי הם "עומדים בקשרים" עם הרשות לא פורטה במאומה ולא נתמכה במאומה, אין לדעת מה טיבם " "קשרים" אלה וברי כי אין בכך כדי להוות עמידה בהוראות פסק הדין. כך הוא הדבר גם לגבי הטענה כי ככל שחל עיכוב הרי הוא פרי סחבת ברשות. בדיון שלפני העלה ב"כ המשיבים טענות נוספות כנגד הרשות, עד כדי טענות לשחיתות. הטענות לא הועלו בתגובה, לא נתמכו בתצהיר ואין בהן ולא כלום.

למעשה, אין בפי המשיבים כל מענה וכל הסבר לישיבתם באפס מעשה למרות פסק הדין.

בדיון טען ב"כ המשיבים כי לפני המבקשים פתוחה דרך חלופית לנקוט הליכי הוצאה לפועל לאכיפת פסק הדין ועל כן אין לאפשר אכיפה באמצעות פקודת ביזיון בית המשפט. סבורני כי לאור נסיבות המקרה המיוחדות, כפי שתוארו לעיל, והדחיפות שבביצוע פסק הדין, יש הצדקה לאוכפו באמצעות הסעד החריף של פקודת ביזיון בית המשפט, ואין בהליך אחר כלשהו כדי להחליף הליך זה.

אבהיר, כי הדברים אמורים, ראשית, בקביעת פסק הדין לפיה על המשיבים להגיש בקשה להיתר בניה לבנית הקירות החיצוניים וקירות התמך. המדובר בקביעה ברורה שאינה משתמעת לשתי פנים. המשיבים טענו, כי כבר תלויה ועומדת לפני הועדה בקשת היתר שהוגשה קודם לעבודות, אך בטענה זו אין ולא כלום, שכן היתה ידועה גם למפקחת, ולמרות זאת קבעה כי על המשיבים להגיש בקשה חדשה, לעניין ספציפי של בנית הקירות החיצוניים וקירות התמך.

אכן, המפקחת קבעה בפסק הדין קביעה נוספת, לפיה הנתבעים יבצעו את כל פעולות הבניה הנדרשות לביסוס יסודות הבית כפי שהיה ערב ההריסה תוך שיישאו בכל העלויות הנדרשות לשם כך, לרבות עלות קונסטרוקטור ועלויות בניה. לטעמי, לא ניתן לאכוף קביעה זו, כשלעצמה, באמצעות הליכי ביזיון, שכן אין היא ברורה ומפורטת דיעה. ראשית, אין ברור מפסק הדין האם מדובר בחיוב נפרד או בחיוב הכפוף לקבלת היתר הבניה. שנית, באם מדובר בפעולות שעל המשיבים לנקוט בלא צורך בהיתר, הרי שהפעולות לא פורטו באופן כלשהו המאפשר אכיפה באמצעות הליכי ביזיון (וראה, למשל, רע"פ 7148/98 עזרא ואח' נ' זלזניאק ואח' פ"ד נג(3) 337; רע"א 3888/04 שרבט נ' שרבט, מאגר נבו). בנסיבות כאלה, באם ברצון המבקשת לאכוף על המשיבים לבצע לאלתר פעולות בניה כלשהן לביסוס הבניין, עליה לנקוט בהליך אחר, כגון בקשה לצו עשה זמני, תוך פירוט פעולות הביסוס הספציפיות הנדרשות לטעמה לביצוע, והוכחתן.

עולה, כי המשיבים הפרו את פסק הדין בכך שלא הגישו בקשה להיתר בעיה כנדרש ובמועד שנקבע. עם זאת, ברי כי על מנת לכפות על המשיבים לבצע זאת, יש לקבוע פרק זמן מסוים בו יסיימו את ההכנות להגשת הבקשה הנדרשת. לפיכך, בנסיבות העניין, רואה אני לנכון להשית עליהם קנס הנושא פני עתיד, ואני מורה, איפוא, כי באם עד יום 20.8.10. לא יגישו המשיבים בקשה להיתר בניה לבנית קירות חיצוניים וקירות תמך בדירתם, יוטל עליהם קנס בסך של 10,000 ₪ בגין כל יום בו ישתהו השתהות נוספת בהגשת בקשה כזו.

אני מחייבת את המשיבים בתשלום הוצאות משפט בגין בקשה זו בסך של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ.

ניתנה היום, י"ט אב תש"ע, 30 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ