אמיר נ' פלאפון תקשורת בע"מ

פסק דין

הנתבעת הינה חברה המספקת שירותי רדיו טלפון אלחוטי נייד לציבור.

התובע ורעייתו הינם לקוחות של הנתבעת והתקשרו עמה בהסכמים למתן שירותים.

התובע ורעייתו מחזיקים ב-4 קווי טלפון. שניים מהם היו ברשותם בעבר ושניים נרכשו במועד מאוחר יותר.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את העדויות, סבורני שיש להבחין בין שתי קבוצות הקווים.

לעניין הקווים הישנים אשר הקידומות שלהם הינה 050 הרי שהתובע ורעייתו (להלן: "התובעים") החזיקו במכשירים ישנים ובהתאם לשיחה עם נציג הנתבעת קיבלו מכשירים חדשים מבלי שחויבו לשלם דבר עבור המכשירים החדשים.

התובעים לא עשו שימוש במכשירים הישנים והם היו מונחים במגירה כאבן שאין לה הופכין.

מלכתחילה לא חויבו התובעים בתשלום כלשהו בגין אותם קווים.

בשנת 2008 או 2009 נשלחו הודעות לתובעים בדבר עדכון התעריפים כך שלמרות שלא נעשה שימוש בקווים דנן, חויבו התובעים בתשלום חודשי.

נציגת הנתבעת מפנה לסעיף 15 להסכם בין הצדדים לפיו הנתבעת: "רשאית לעדכן את תעריפי התכנית ו/או את יתר התעריפים מעת לעת".

אין מחלוקת כי התובעים חתמו על ההסכמים ולפיכך ההסכמים חלים עליהם.

הפכתי במסמכים שצורפו על ידי הצדדים ולא מצאתי כי ניתן להחיל חיוב חדש שלא היה קיים על התובעים. המשמעות של עדכון או שינוי תעריפים הינו לגבי תעריפים קיימים ולטעמי אינו מאפשר יצירת חיוב יש מאין.

לפיכך לא היה מקום לחיוב התובעים בתשלום בגין ההחזקה של הקווים הישנים.

היה וקיים חיוב כגון דא, דינו להתבטל.

אשר לקווים הנוספים – הצדדים מסכימים כי נפלה טעות באשר לעדכון המסלול של אחד הקווים, וכתוצאה ניתנו לתובע 250 דקות של זמן אוויר ללא חיוב במקום 500.

אלא שלאחר שהתובעים העמידו את הנתבעת על טעותה, תיקנה הנתבעת את הטעות מבלי שנגרם לתובעים נזק.

אשר לחיוב הנוסף באשר ליעדים הנבחרים – איני יכול להעדיף גרסה זו או אחרת.

במבחן התוצאה הושב לתובעים הסכום שנגבה לטענתם ביתר.

מן הראוי לציין כי ככלל כפי שתשלום נגבה במזומן הרי שיש להחזירו באותה דרך. אולם במקרה דנן ההתקשרות בין הצדדים המשיכה והזיכוי נעשה בתוך פרק זמן סביר.

לפיכך לא נגרם לתובעים נזק.