אמירה רחמים נ' רונן קיסר ואח'

פסק דין

א.עובדות

1.התובעת רשומה כבעלים של חלק מהמקרקעין הידועים כחלקה 25 בגוש 6657 (5 דונם מתוך 21,801 מ"ר) (להלן: "המקרקעין").

2.על המקרקעין בנוי בית בן קומה אחת, אשר לצידו מבנה עזר (להלן: "המחסן"). הבית והמחסן הושכרו לנתבעים החל מיום 18.6.97 לתקופות שכירות שונות שהסתיימו ביום 14.8.07 להלן: "המושכר").

3.במושכר התנהל גן ילדים כאשר בבית התנהל הגן עצמו והמחסן הפך לתינוקיה.

4.אין חולק כי המסגרת הנורמטיבית החלה על יחסי הצדדים הינו חוזה השכירות שנחתם ביום 18.6.97 (נספח ב' לכתב התביעה להלן: "החוזה המקורי"). האחרון הוארך מדי פעם בפעם וביום 11.8.04 נחתם הסכם נספח לחוזה המאריך את תקופת השכירות עד ליום 14.8.07 (נספח ג' לכתב התביעה) (ההסכם האחרון יקרא להלן: "התוספת").

5.בין הצדדים נתגלעה מחלוקת בדבר גובה דמי השכירות לאחר תום תחולת התוספת, ועל כן פינו הנתבעים את המושכר ביום 14.8.07.

6.אין חולק כי ביום פינוי המושכר נכנסה אליו שוכרת חלופית המפעילה במקום גן ילדים כפי שעשתה זאת הנתבעת.

7.בכתב התביעה עותרת התובעת כי ביהמ"ש יחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לה סך של 146,339 ₪, זאת בגין פריטי ציוד שהורכבו בדירה ופורקו ע"י הנתבעים, וכן בגין נזקים נטענים (ע"י התובעת) למושכר.

ב.הדיון

1.התובעת טוענת כי:

א.הנתבעים הפרו הוראות החוזה המקורי והתוספת בכך שפרקו ולקחו פריטי ציוד שהותקנו בחבור של קבע למושכר.

ב.הנתבעים הפרו הוראות החוזה המקורי והתוספת בכך שהחזירו את המושכר לידיה כשהוא במצב של הרס וחורבן טוטלי.

ג.יש לחייב את הנתבעים יחד ולחוד לשפותה על הנזקים שגרמו והציוד שהוציאו, הכל כאמור בחוות הדעת שהגישה.

ד.אין לקבל כל טענה הבאה מפי הנתבעים כי בנה של התובעת יוסי רחמים להלן: "יוסי") הסכים לפרוק כל הציוד, שכן טענה זו לא בא זכרה בכתב ההגנה והיא מהווה הרחבת חזית אסורה.

2.הנתבעים טוענים כי:

א.התובעת בנתה את התביעה מראש, מאז נודע לה שהם לא מתכוונים להמשיך ולהאריך השכירות, הראיה שהזמינה את המומחה מטעמה יום לאחר הפינוי.

ב.המושכר הינו בית ישן בן 50 שנה, והם שהו בו 10 שנים. התובעת סברה שהם ישפצו עבורה את הבית.

ג.הנזקים הנטענים ע"י התובעת מוכחשים ו/או הם תוצאה של בלאי הנובע משמוש טבעי בן 10 שנים.

ד.פריטי הציוד שהוציאו מהדירה הוצאו לאור יום בנוכחות יוסי שלא פצה פה ומחה מחאה כלשהיא. הם היו רשאים לקחת את שלקחו, שכן המדובר בפריטים שרגילים לקחתם.