עפ"ת
בית המשפט המחוזי חיפה
|
15439-03-10
23/04/2010
|
בפני השופט:
כמאל סעב
|
| - נגד - |
התובע:
חליד אמגדיר
|
הנתבע:
מדינת ישראל
|
| פסק-דין |
פסק דין
בפניי ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחיפה (להלן: "בית משפט קמא") שניתן ביום 2.2.10 על ידי כבוד השופט אינאס סלאמה, סגן נשיא, בתיק תת"ע 1033-06-09.
המערער הובא לדין בגין כך שביום 21.1.09 בשעה 08:16 עקף ברכבו, רכב אחר תוך חציית קו הפרדה רציף בניגוד לתקנה 47(ה)(5) לתקנות התעבורה, תשכ"א-1961 (להלן: "התקנות").
המערער התייצב לדיון, כפר בעובדות כתב האישום ובית המשפט קמא שמע את ראיות הצדדים והחליט להרשיע את המערער בעבירה המיוחסת לו ודן אותו לקנס כספי בסך 1,100 ₪ שישולם תוך 90 יום.
כמו כן הטיל עליו עונש פסילה מלקבל ומלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים על תנאי ולמשך 3 שנים שלא יעבור עבירה בה הורשע או אחת מהעבירות המפורטות בתוספת הראשונה או השניה לפקודה ויורשע עליה בדין.
המערער מלין על כך שבית משפט קמא הרשיעו בדין ולחילופין טוען שהוטל עליו עונש חמור שמצדיק הקלה בעונש.
לאחר שעיינתי בהודעת הערעור, בפסק דינו של בית משפט קמא, ובעדויות שהובאו בפניי וכן שמעתי את טענות הצדדים, אני מחליט לדחות את הערעור על שני חלקיו.
בית משפט קמא קבע בהכרעת דינו כי הוא מאמין לגרסת עד המשיבה. עד זה עשה עליו רושם מהימן. נקבע עוד שגרסת העד נתמכת בראיות אחרות כמו תמונה ת/2 שבה נראה רכב המערער עוקף בקו רציף במהלך נסיעתו.
הכרעת דינו של בית משפט קמא מבוססת על ההתרשמות הבלתי אמצעית וכן על ראייה אובייקטיבית המתארת את ביצוע העבירה בשעת אמת כך שבנסיבות אלה אין כל מקום להתערב בה.
הערעור מופנה כנגד קביעות עובדתיות וכדרכה של ערכאת הערעור אינה מתערבת בהן אלא במקרים חריגים ויוצאי דופן כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון - ראו ע"פ 1250/09 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 1.9.09) וע"פ 4629/09 פלוני נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 4.11.09).
אשר על כן, אני דוחה את הערעור ככל שהוא מתייחס להכרעת הדין.
לעניין העונש, אומר כי בית משפט קמא לא החמיר עם המערער כלל ועיקר. העונש שהוטל עליו הולם את נסיבות העבירה וחומרתה, עקיפה בקו רציף עלולה לגרום לתאונות ולאובדן חיי אדם וכי בנס בעניינו של המערער לא אירעה כל תאונה.
יש בהתנהלות המערער ביטוי של חוסר אכפתיות וזלזול בתקנות התעבורה שחובה לציית להן, על כן ראוי שתגובת בית המשפט תהיה הולמת ומרתיעה. בעניינו של המערער, העונש שהושת עליו אף נוטה לקולא, לטעמי, כך שאין כל מקום להתערב בו.
לאור האמור לעיל, דין הערעור על העונש להידחות, גם כן.
אשר על כן, אני דוחה את הערעור על שני חלקיו.
על המערער לשלם את הקנס תוך 45 יום מהיום, במידה וטרם שלמו.
המזכירות תשלח לצדדים עותק מפסק הדין בדואר רשום עם אישור מסירה.
ניתן היום, ט'/אייר/תש"ע, 23 אפריל 2010, בהעדר הצדדים.
קלדנית: סיגל א.