ת"א
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
1105-04
10/02/2013
|
בפני השופט:
מגן אלטוביה
|
- נגד - |
התובע:
1. יובל אל רואי 2. אורלי מאיר
|
הנתבע:
1. .INCORPRATED MORRIS PHILIP 2. .INC PRODUCTS MORRIS PHILIP 3. S.A PRODUCTS MORRIS PHILIP 4. מנשה ח. אלישר בע"מ
|
|
החלטה
בהליך שבו התנהלו לפחות שבעה מועדי הוכחות, ישיבות מקדמיות ישיבות טעון בעל פה, הוגשו בקשות הכל כמפורט בתיק שבמערכת . הליך שהצריך השקעת משאבים רבים על ידי שני הצדדים, חוות דעת מומחים, הקלטות ותימלולים, הבאת עדים מחו"ל ועוד כיוצא באילו, הוצאות בסך 20,000 ש"ח לכל משיבה ושכר טרחת עורך דין של 100,000 ש"ח באים לדידי במתחם כלשון בית המשפט העליון "הסביר עד מתון".
מי שנכנס להליך מעין זה חזקה שיודע כי מדובר בהליך יקר . נכון שאין לחסום תובעים ייצוגיים פוטנציאליים בדרך של הרתעתם על בסיס כלכלי אולם יש לזכור כי מעבר לאלטרואיזם שבניהול תובענה ייצוגית מצוי בהחלט השיקול של הציפיה לרווח בדמות הגמול המיוחד ושכר טרחת העורך הדין. בית המשפט העליון כינה את הפן הזה של התובענה הייצוגית כ'יזמות'. יזמות מצריכה השקעת הון , אנושי וכספי. לא אחת היזם נשען על הון שאינו עצמי או שבידו ערבות מספקת מצדדים שלישיים לממן את הפרויקט על בסיס שותפות בו. יזמות לעיתים נושאת פרי ולעיתים פרי רב אולם לעיתים אינה מצליחה "להמריא". היזם הבוחר ללכת במסלול זה, בוחר בכך תוך נטילת האחריות בדבר הסיכון והסיכוי . מי שמבקש לייצג קבוצה בתובענה ייצוגית חזקה שהוא שקל את הדברים ברצינות ובכובד ראש שעה שבחר לילך בדרך של הגשת התביעה ובקשת האישור. הוא ידע כי יצטרך להשקיע בן השאר משאבים של זמן, אנרגיה רגשית וכן, גם משאבים כספיים. אין להסכין עם יזמות שמפילה בעת שלא צלחה דרכה, את הנטל הכלכלי על האחר. נקודת האיזון בין אי יצירת חסם כלכלי כבד בפני תובע המבקש להיות תובע ייצוגי לבין פריצת סכר ויצירת שטף תביעות - היא בפסיקת הוצאות סבירות בנסיבות. אני מוצא כי כך פסקתי. יש להניח כי העלות בפועל של ניהול התובענה היתה גובהה מאשר נפסק.
הלכה היא כי אין מעכבים ביצוע פסק דין המורה על חיוב לתשלום חוב כספי . אין חשש כי המשיבות שבפני לא יוכלו להשיב הסכומים אם כך יקבע בעתיד. עם זאת, כאיזון נוסף , בהינתן כי הסכומים המעוכבים נושאים הפרשי הצמדה וריבית אני נכון לעכב באופן חלקי את ביצוע התשלום כדלקמן:
מתוך הסכום של 360,000 ש"ח ישולמו ההוצאות בסך 60,000 ש"ח (20,000 ש"ח לכל משיבה) (נושאים הפרשי הצמדה וריבית מיום פסק הדין ועד התשלום בפועל), וכן סכום של 37,000 ש"ח ע"ח שכר טרחת עורך דין לכל אחת מן המשיבות. באשר לשאר הסכום, תשלומו יעוכב עד להכרעת בית המשפט העליון בערעור או עד להחלטה אחרת שתצא מלפניו בעניין זה, וזאת רק אם תופקד ערבות בנקאית על סך 89,000 ש"ח וערבות צד ג' בלתי מותנית על סך 100,000 ש"ח חתומה בידי שני ערבים בעלי יכולת לשביעות רצון רשם בית המשפט (יוצגו תלושי שכר או ראיות המעידות על גובה ההכנסה ובעלות בנכסים) וזאת תוך 21 יום מהיום. הערבות הבנקאית כמו ערבות צד ג' תהנה לסכומים האמורים כשהם צמודים ונושאים ריבית חוקית מיום מתן פסק הדין.
לא תופקדנה הערבויות להבטחת יתרת הסכום, יעמוד הוא כולו לפירעון מידי ולא יחשב כמעוכב.
ניתנה היום, ל' שבט תשע"ג, 10 פברואר 2013, בהעדר הצדדים.