אל ערו(עציר) נ' מדינת ישראל

פסק דין

פתח דבר:

1.לפניי ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה בחדרה, (להלן: "בית משפט קמא"), אשר ניתן ביום 25/04/13, על ידי השופט אהוד קפלן, בתיק פ"ל 2019-02-13.

2.הערעור מופנה כנגד חומרת הדין.

ההליך בבית משפט קמא:

3.המערער הובא לדין בבית משפט קמא בגין העבירות הבאות:

עבירה של נהיגה בזמן פסילה - עבירה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א - 1961 (להלן: "הפקודה"), עבירה של נהיגה ללא פוליסת ביטוח בת תוקף - עבירה לפי סעיף 2 (א)(ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש] התש"ל – 1970, עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה - עבירה לפי סעיף 10א' לפקודה ועבירה של נהיגה בקלות ראש - עבירה לפי סעיף 32 (2) ביחד עם סעיף 38 (2) לפקודה.

4.בעובדות כתב האישום נטען כי ביום 20/02/13, נהג המערער ברכב בכניסה לישוב ג'ת שבמשולש. מתברר כי ביום 30/04/12, נפסל המערער מלקבל או להחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 40 חודשים וזאת על ידי בית המשפט לתעבורה בחדרה במסגרת תיק פל"א 3599-02-12 (להלן: "התיק הקודם").

5.המערער הפקיד את רישיונו ביום 30/04/12, במזכירות בית המשפט לתעבורה בחדרה. חרף זאת נמצא ביום 20/02/13, כשהוא נוהג ללא רישיון נהיגה תקף (רישיון הנהיגה פקע) וללא פוליסת ביטוח בת תוקף, משכך עבר עבירה של נהיגה בקלות ראש. המערער נהג ברכב למרות שידע כי רישיון הנהיגה שלו נפסל על ידי בית משפט.

6.המערער הודה ביום 20/02/12, בית משפט קמא הכריע את דינו, קבע מועד לטיעונים לעונש ושלח את המערער לקבלת תסקיר שירות המבחן.

7.ביום 10/04/12, לאחר קבלת תסקיר שירות המבחן, שמע בית משפט קמא את הטיעונים לעונש והטיל על הנאשם את העונשים הבאים:

6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בחופף לעונש מאסר מותנה של 12 חודשים אשר הוטל על המערער בתיק הקודם, כך שעל המערער לרצות עונש מאסר של 12 חודשים.

כמו כן, הטיל בית משפט קמא 6 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, כמפורט בגזר הדין ופסילה בפועל למשך שנה.

8.כאמור, הערעור מופנה כנגד חומרת העונש.

טענות הצדדים:

9.המערער טוען כי בית משפט קמא החמיר אתו יתר על המידה ולא נתן משקל הולם להודאתו, לנסיבותיו האישיות. עוד טען המערער כי תסקיר המעצר שהגיש שירות המבחן במהותו חיובי ובעקבותיו אף שוחרר המערער לחלופת מעצר. שירות המבחן הגיש תסקיר ביחס לעונש והמליץ על הארכת המאסר המותנה ומשדחה את המלצתו, שגה בית משפט קמא.

10.המערער טען כי בית משפט קמא החמיר אתו בשל שגגה, בקובעו שזו היא הפעם השלישית שהמערער נוהג בפסילה למרות שלאמיתו של דבר זו היא הפעם השנייה ועל כך ניתן ללמוד מגיליון הרשעותיו הקודמות.

11.המערער אומנם נכשל בעבירה לא קלה, אך אין לומר כי המדובר במקרה חמור המחייב הטלת עונש מאסר כה ארוך ולכן מתבקשת ערכאת הערעור לקבל את הערעור ולהאריך את עונש המאסר המותנה.

12.בא כוח המערער הפנה לפסיקת בתי המשפט וציין כי המדובר במערער בן 54, אב לשבעה וסבא לחמישה נכדים, הוא המפרנס היחיד התומך במשפחתו ובשלושת ילדיו הלומדים בחו"ל. שליחתו למאסר כה ארוך, עלולה לגרום להתדרדרות מצבו הנפשי ותפגע קשות בו ובמשפחתו.

13.המשיבה ביקשה לדחות את הערעור.