אל עמור נ' בע"מ

פסק דין

בפני ערעור על החלטתה של כב' הרשמת עידית כלפה מיום 7.1.13 בת.א. 548/97.

מדובר בהחלטה בבקשה לביטול פס"ד שניתן כנגד המערער ביום 23.11.97 בהיעדר הגנה.

כב' הרשמת כלפה פירטה בהחלטתה כי ביום 23.11.97 ניתן פס"ד בהיעדר הגנה וביום 1.2.11 עתר המערער לביטול פסה"ד.

במסגרת הבקשה נחקר המערער על תצהירו והצדדים סיכמו טענותיהם בכתב.

כב' הרשמת כלפה מפרטת כי המערער טוען שמעולם לא קיבל את כתב התביעה, לא התגורר בכתובת הרשומה ככתובתו בכותרת פסה"ד, ודבר קיומו נודע לו רק בחודש דצמבר 2010, כאשר ביקש לצאת לחו"ל והסתבר לו כי הוצא כנגוד צו לעיכוב יציאתו מן הארץ.

המערער טען עוד כי לא ידע על קיומו של תיק ההוצל"פ שכן לא קיבל את האזהרה שנשלחה אף היא לכתובת שאינה כתובתו.

המערער עוד טוען כי אין לו כל סכסוך עם המשיבה ו/או בעיה משפטית עמה.

המשיבה טענה כי המערער ידע על פסה"ד, מדובר על פס"ד משנת 1997 בגינו נפתח תיק הוצל"פ ביום 1.2.98, האזהרה נמסרה ביום 1.3.98 והמערער סירב לחתום על אישור המסירה וננקטו כנגד המערער הליכים שונים לרבות עיקולי מיטלטלין וצד ג'.

המשיבה טוענת כי ביום 20.1.10 עתר המערער לביטול עיקול ולביטול הליכים בהוצל"פ בקשה שנתמכה בתצהיר חתום על ידו ושניתנה בו החלטת ראש ההוצל"פ ביום 31.1.10.

המשיבה טוענת כי המערער לא הרים את הנטל להוכיח היכן גר ולא צירף פלט מרשם האוכלוסין באשר לכתובת מגוריו.

כב' הרשמת כלפה דחתה את הבקשה וציינה בין היתר:

1.טענות המערער נטענו באופן כללי וסתמי, ללא כל תימוכין ומבלי שהמערער הביא כל ראיה לתמיכה בטענותיו.

2.הטענה כי המערער לא ידע על הגשת התביעה כנגדו לא הוכחה ובאה בסתירה לחזקת תקינות המסירה כאשר יכול היה להוכיח זאת באמצעות פלט משרד הפנים וכאשר לא הביא ראיה זו עליה לפעול לרעתו.

3.כי הכתובת עליה הצביע ככתובתו בכסייפה, היא הכתובת בה בוצע עיקול המיטלטלין.

4.כי בתיק ההוצל"פ ראיות לפיהן המערער ידע על תיק ההוצל"פ מזה שנים וידע עליו במועד המאוחר ביותר ביום 20.1.10 כאשר עתר בהיותו מיוצג בבקשה לביטול עיקול ולביטול הליכי הוצל"פ.

5.כי כל טענותיו נותרו בגדר טענות בעלמא.

6.כי למרות שבמועד חקירתו ב"כ המערער הצהיר כי הם מתחייבים להמציא תדפיס משרד הפנים, לא הומצא דבר ואף לא היתה התייחסות לכך בסיכומי המערער.

7.כי המערער לא עשה דבר להרמת הנטל המוטל עליו לעניין הגנתו ולא הביא כל ראיה להראות הגנה.

8.כי המערער קושר עצמו לתביעה כשהוא סבור כי אולי קשורה למניה כלשהי למרות שטוען כי מעולם לא קיבל את כתב התביעה לידיו. המערער אינו מפרט טענות אלה ולא מסביר אותן.