אל נבארי נ' מדינת ישראל

פסק דין

1.בפני ערעור על גזר דינו של בית משפט השלום לתעבורה (כב' השופט א. אופיר) מיום 15.7.10 על פיו נידון המערער לקנס בסך 600 ₪, לפסילת רישיון נהיגה למשך 40 חודשים ולהפעלת חמישה חודשי פסילה במצטבר. כמו כן הוטלו על המערער עונשים מותנים של 12 חודשי פסילה על תנאי ושמונה חודשי מאסר על תנאי.

2.עונש זה הוטל על המערער משהורשע על פי הודאתו בביצוע עבירה של נהיגת רכב בעודו שיכור כאשר על פי עובדות כתב האישום בהן הודה המערער נמצאה רמה של 455 מיקרו גרם אלכוהול בליטר אוויר נשוף, כמות המשקפת כמעט כמות כפולה מרמת האלכוהול המותרת על פי חוק.

3.לטענת המערער, רף השכרות שנמצאה אינו גבוה ועולה אך במעט מהרף של 400 מיקרו גרם בליטר אוויר נשוף שנקבעה בפסק דין עוזרי כרף המינימאלי להגשת כתבי אישום.

עוד טוען המערער, כי אומנם בעברו התעבורתי עבירות רבות, אך כפי שקבע בית משפט קמא, מרביתן הן בעבירות טכניות ומיעוטן בעבירות משמעותיות. לטענת הסנגור העונש שהוטל הוא כפול כמעט מרף הענישה המינימאלי של שתי שנות פסילה שנקבע על עבירת השכרות ועל כן יש להקל בעונש הפסילה. עוד טוען הסנגור כי המערער הוא אדם נורמטיבי, אב לתשעה ילדים שפרנסתם עליו ולאור עונש הפסילה המינימאלי של שנתיים הקבוע בחוק, מבקש הסנגור להקל בעונש הפסילה הממושך שהוטל על המערער.

4.ב"כ המשיבה ביקש שלא להתערב בגזר דינו של בית משפט קמא.

ב"כ המשיבה ציין, כי אין זו הפעם הראשונה שהמערער חטא בעבירה של שכרות בה הורשע וכי בכל מקרה מדובר ברף מינימאלי של ענישה ולא ברף מרבי. אשר לרמת האלכוהול באוויר הנשוף, כפי שנקבע בפסק דין עוזרי, טוען ב"כ המשיבה כי אין המדובר בפסק דין חלוט וכי הרף שלגביו המדינה מגישה כתבי אישום הוא 290 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף.

ב"כ המשיבה ציין, כי בית משפט קמא איזן כהלכה את רכיבי הענישה, שכן לא נעתר לבקשת המשיבה להפעלת מאסר מותנה שהיה תלוי כנגד המערער בשל כך שניתן שלא בנוכחות המערער.

5.לא מצאתי להתערב בגזר דינו המנומק של בית משפט קמא. אכן מדובר בעונש פסילה לא קל, אך בהתחשב בכך שהמערער שב וחטא בעבירה חמורה של נהיגה בשכרות אין בעונש פסילה של 40 חודשים חומרה המצדיקה התערבות (עונש הפסילה המותנה של חמישה חודשים הופעל במצטבר לעונש הפסילה של 40 חודשים). בפעם הראשונה בה הורשע המערער בעבירה זו, או בעבירה דומה של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, נידון המערער לעונש קל יחסית של פחות משנת פסילה בפועל. מן הסתם, לא היה בעונש זה כדי להרתיעו שכן, כעבור שנים מספר שב המערער ועבר את העבירה הנידונה.

לאור האמור אני דוחה את הערעור.

ניתנה והודעה היום ה' חשון תשע"א, 13/10/2010 במעמד הנוכחים.

חני סלוטקי, שופטת

הוקלד על ידי: אלה רובינשטיין