אל חי נ' תעבורה

החלטה

המבקש עתר להארכת מועד להישפט בגין דוח תנועה. הבקשה הועברה לתגובת המשיבה אשר התנגדה לה. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון לדחות את הבקשה.

המדובר בעבירה מחודש פברואר 2007, אשר צולמה במצלמה. והמבקש הסביר בבקשתו כי כאשר קיבל את הדוח לידיו, פנה למר דדון אשר נהג ברכב באותו מועד והלה התחייב להעביר את הדוח על שמו, אלא שלא עשה כן, ושילם את הדוח, כך שהעבירה נזקפת לחובת המבקש עצמו.

כאמור לעיל, המשיבה מתנגדת להארכת המועד לאחר תשלום הדוח, ולאחר ששקלתי את הנסיבות מצאתי כי הדין עימה.

כידוע, ההלכה היא כי מרגע ששולם דוח, רואים את הנאשם על פי הדוח, כמי שהודה באשמה, נגזר דינו לקנס ואף נשא בעונשו. המקרים בהם ניתן להאריך מועד להישפט למרות תשלום דוח הינם חריגים ומיוחדים וזאת כאשר אדם לא ידע ולא יכול היה לדעת על הדוח ותשלומו וראו לעניין זה רע"פ 2096/07 ציפורה כוכבי נ' מדינת ישראל.

בנסיבות דומות לנסיבות שבפניי קבע בית המשפט המחוזי בחיפה:

"המערער טוען כי הדו"ח הגיע לידיו ואז הוא העביר אותו לידי הנהגת גב' שירין אבני, שהתחייבה בפניו להסדיר את הסבת הדו"ח על שמה, לרבות תשלום הקנס על ידה. כאן המקום לציין כי גב' אבני, אמו של המערער, הצהירה בפניי כי היא אכן ביצעה את העבירה ושילמה את הקנס והביעה הסכמתה שהדו"ח ירשם על שמה ועל אף חלוף הזמן, לא תעלה כל טענת התיישנות…

המערער קיבל את הדו"ח לידיו, ומכאן שידע על קיומו, הוא העבירו לאמו בכדי שתשלמו ואכן כך היה. המערער לא קיבל כל ייעוץ משפטי, לא השכיל לקרוא את הודעת תשלום הקנס, שם כתוב במפורש, שישנה אפשרות לבטל את הד"ח ולשם כך יש לפנות לתובע, תוך 30 יום. כיום אחרי זמן רב, בא המערער ומבקש לשנות את רוע הגזירה.  כאמור, בענייננו אין מחלוקת שהמערער קיבל הודעת הקנס וידע עליה, מכאן שאין לערכאת הערעור דרך להתערב כמובא לעיל".

ע"פ (חיפה) 2626/07 אהוד אבני נ' מדינת ישראל.

באופן דומה קבע אף בית המשפט המחוזי בירושלים:

המערער, כשם שציין בעצמו ובאין חולק, היה מודע לקיומו של הדו"ח והסתפק בהעברתו לגפני, לשם טיפול בזקיפתו על שמו הוא ותשלום הקנס המעוגן בו. משלא נעשה הדבר חש לבית משפט קמא במטרה להסדיר ענייניו. ואולם, המערער פנה לבית המשפט לתעבורה בחלוף שנתיים כמעט ממועד ביצוע העבירה בעוד היה עליו לעשות כן תוך 90 ימים לכל היותר מיום שהומצאה לו הודעת תשלום הקנס, לאור סעיף 229(א)(2) לחוק סדר הדין הפלילי. ברי, כי המערער לא היה אחראי דיו לבדוק, הכיצד בדיוק פעל גפני להסבת הדו"ח על שמו הוא. אילו דאג לעשות כן ולברר עם הרשויות הנוגעות בדבר האם נעשה הדבר בהקדם ובסמוך לקבלת הדו"ח, היה מגלה השגגה ופועל להסדרת המצב, במסגרת הזמנים הקבועה לדבר בחוק סדר הדין הפלילי

ע"פ (י-ם) 2224/08 עופר מוסנברג נ' מדינת ישראל.

כן ראו לעניין זה עפת (חי') 19698-10-10‏ ‏ יעקב אדרי נ' מדינת ישראל.

אשר על כן, גם במקרה דנן, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ' שבט תשע"א, 25 ינואר 2011.