אלקנתי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה להארכת מועד להישפט, בהתאם לסעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב – 1982.

סעיף 229 (א) (2) קובע כי מי שנמסרה לו הודעת תשלום קנס, ישלם את הקנס או יגיש בקשה להישפט, וזאת תוך 90 ימים מיום שקיבל את הודעת תשלום הקנס.

סעיף 230 קובע כי בית המשפט רשאי להאריך את המועד להישפט, אך זאת אך ורק בהתקיים "טעמים מיוחדים שיירשמו".

המבקש קיבל לידיו את הודעת תשלום הקנס בתאריך 04/07/10.

מאז ועד היום לא הגיש המבקש בקשה להישפט למשטרת ישראל, למרות שידע לפנות למשטרה למטרות אחרות: לשם המרת הדו"ח לאזהרה ולשם תשלום הקנס המקורי ללא כפל קנס.

העובדה כי פנה למשטרה ביחס לדו"ח דנן, למטרות אחרות, ונמנע מלפנות בבקשה להישפט, מעידה כי לא היתה כל מניעה להגשת בקשה להישפט במועד וכי המבקש בחר ביודעין שלא להגיש בקשה זו.

הנאשם הגיש לבית משפט זה את בקשתו להארכת מועד להישפט ביום 18/4/11, מבלי ליתן בצדה הסבר סביר לשיהוי בהגשתה.

במסגרת הבקשה אין המבקש כופר בביצוע העבירה ולטענתו אף ביקש מאמו לשלם את הקנס.

בהתאם לסעיף 229(ח2) לחוק סדר הדין הפלילי, בחלוף המועד הנקוב בסעיף 229(א)(2) הנ"ל, רואים את המבקש כאילו הורשע ונגזר דינו, אף אם טרם שילם את סכום הקנס.

מתגובתו של המבקש, שתועדה בדו"ח, עולה הודאה בביצוע העבירה: "מצטער. אני לא אשקר שדיברתי בטלפון. תראה אם ניתן להתחשב".

לא הוצגו בנדון טעמים מיוחדים להארכת המועד להישפט.

המבקש יפנה בקשתו לביטול תוספת הפיגורים למרכז לגביית קנסות, אשר לו נתונה הסמכות לדון בבקשה.

לאור האמור, הבקשה נדחית.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח ניסן תשע"א, 02 מאי 2011, בהעדר הצדדים.