אלקיים נ' תורג ' מן

פסק דין

1.לפניי ערעור על החלטת רשמת בית המשפט (כבוד הרשמת ספרא-ברנע) מיום 21.12.11 לפיה ניתנה למערער רשות להתגונן מותנית בהפקדת ערובה בסך 120,000 ₪ (מחצית מסכום השיקים נושא התובענה) תוך שלושים יום מיום מתן ההחלטה. אין חולק כי מועד זה חלף זה מכבר ברם בעלי הדין הסכימו על ארכה עד להכרעה בערעור.

2.המשיב (להלן: תורג'מן) אוחז בשני שיקים על סך כולל של 233,333 ₪ (האחד על סך 133,333 ₪ והשני על סך 100,000 ₪) משוכים על חשבון חברת חיים מנגד בע"מ (להלן: החייבת העיקרית) ובערבות אוואל של מנהלה, המערער (להלן: אלקיים) ודוד אזולאי (להלן: אזולאי).

3.השיקים חוללו באי-פירעון על ידי הבנק הנמשך, תורג'מן הגיש בקשה לביצועם ואלקיים הגיש התנגדות לביצוע שטר, שהועברה לדיון בבית משפט זה. לאחר הדיון לפני כבוד הרשמת הגיעו תורג'מן והחייבת העיקרית לידי הסכם פשרה לפיו התחייבה האחרונה לשלם את החוב בשיעורים. לדברי בא כוח תורג'מן הפרה החייבת העיקרית את הסכם הפשרה, כך שנכון להיום יתרת החוב בגין השיקים נושא הדיון מסתכמת בסך 110,000 ₪ בקירוב. בשים לב לכך, הסכים בא כוח תורג'מן כי הערובה תועמד על מחצית יתרת החוב.

אין חולק כי לפני מתן החלטתה לא הובאו דבר קיומו של הסכם הפשרה וביצוע תשלומים על חשבון החוב לידיעת כבוד הרשמת.

4.הערעור מופנה כלפי חיוב אלקיים בהפקדת ערובה. לטענת אלקיים, גרסתו לפיה הערבות בוטלה מהווה הגנה הראויה להישמע ומצדיקה מתן רשות להתגונן ללא תנאי.

5.גרסת אלקיים הנה בתמצית כי בעלי הדין, בנו של תורג'מן אבי, החייבת העיקרית ואזולאי היו צדדים – כולם או חלקם - לארבעה חוזים:

חוזה ראשון - ביום 3.11.09 נכרת חוזה הלוואה בין תורג'מן, שבנו אבי פעל בשמו ובמקומו, לבין החייבת העיקרית, חברה מוגבלת במניות שעיסוקה עבודות עפר, ולפיו הלווה לה הראשון סך של 500,000 ₪ לשם מימון חלקה של החייבת העיקרית במיזם בניה במתחם בית חולים רמב"ם בחיפה. החייבת העיקרית התחייבה להחזיר 800,000 ₪, ובהתאם למוסכם מסרה שיקים משוכים על חשבונה וחתומים על ידי מנהלה, אלקיים ואזולאי כערבים בערבות אוואל. שיקים דנן הם חלק משיקים אלה.

חוזה שני - ביום 15.11.09 נכרת חוזה שותפות בין אבי, בנו של תורג'מן, לבין אלקיים ואזולאי לפיו התחייב אבי תורג'מן לשלם לאחרונים 500,000 ₪ כהשקעה בשותפות. אבי תורג'מן מסר להם אפוא שיקים בסכום זה.

חוזה שלישי – ביום 10.12.09 נכרת חוזה בין תורג'מן לבין אלקיים ואזולאי אשר ביטל את התחייבויות הצדדים לפי החוזה השני (חוזה השותפות). בחוזה זה אין התייחסות לשיקים שנמסרו לפי החוזה הראשון ברם מעל חתימות הצדדים הוסף בכתב יד כיתוב בזו הלשון: "צד ג' [תורג'מן] באמצעות יפוי כח מאבי תורג'מן יאשר בחתימתו שאין לאבי תורג'מן כל טענות כלפי צד א' [אזולאי] וצד ב' [אלקיים]."

חוזה רביעי – ביום 10.12.09 נכרת חוזה נוסף בין החייבת העיקרית לבין תורג'מן, ועליו חתמו גם אלקיים ואזולאי, לפיו בוטל החוזה הראשון (חוזה ההלוואה). לענייננו רלוונטיות התחייבות החייבת העיקרית להחזיר את הסכומים שקיבלה והתחייבות הערבים (ביניהם אלקיים) לערוב לחיובה.

יצוין, כי בהתנגדות לביצוע שטר לא הזכיר אלקיים חוזה זה, ועל אודותיו ופרטיו נודע במסגרת החקירה הנגדית (אם כי בפתח הדיון ביקש בא כוחו רשות לחקור את אלקיים בחקירה ראשית בנוגע לחוזה זה, אותו קיבל לדבריו ימים אחדים קודם לכן מאת בא כוח תורג'מן. הרשות לא ניתנה בשל הצהרת בא כוח תורג'מן כי בכוונתו להציג לו שאלות עליו בחקירה נגדית).

6.לגרסת אלקיים הערבות בוטלה בהסכמה, ובתוספת אשר הוספה בכתב יד לחוזה השלישי יש משום תמיכה בגרסתו זו. בחקירתו הנגדית לא נתן אלקיים הסבר דיו לסיבת חוסר התייחסותו בתצהיר לחוזה הרביעי. כמו-כן לא השיב בצורה ברורה איזה משני החוזים - השלישי או הרביעי – קדם.

7.בשים לב לטענת ההגנה של אלקיים (ביטול הערבות) החליטה כבוד הרשמת שלא לנעול את שערי בית המשפט מפניו, ברם לנוכח תוכן חוזיי הביטול (החוזים מיום 10.12.09, ובעיקר החוזה הרביעי הנזכר בסעיף 5 דלעיל) והסתירות שנתגלו במהלך עדותו בחקירה נגדית, ראתה להתנות את הרשות להתגונן בהפקדת ערובה בגובה מחצית סכום השיקים שהוגשו לביצוע.

8.הלכה ידועה מימים ימימה, כי די לנתבע בהגנה לכאורה, ולו בדוחק, כדי לזכות ברשות להתגונן. רק כאשר בית המשפט או הרשם סבורים שלנתבע כמעט אין הגנה רשאים להתנות את הרשות בהפקדת ערובה מתאימה. במקרה דנן סבור אלקיים כאמור, כי הגנתו טובה ומצדיקה מתן רשות להתגונן ללא תנאי.

9.לאחר בחינת טענות אלקיים, הגעתי לכלל מסקנה כי אין להתערב בשיקול דעת כבוד הרשמת. אמנם נכון, טענתו לפיה הערבות בוטלה היא הגנה שראויה להישמע, ולכן זכאי אלקיים לכאורה לקבל רשות להתגונן ללא כל תנאי. ואולם, מעיון בחוזים השונים, ובעיקר בחוזיי הביטול מיום 10.12.09 מתעורר ספק בנוגע לפרשנות אלקיים. משאין בתוכן חוזים אלה תמיכה חד-משמעית בגרסתו בדבר ביטול הערבות בדין הותנתה הרשות להתגונן. זולת תיקון גובה הערובה, דין הערעור אפוא להדחות.

10.הערובה תועמד על סך 55,000 ₪. מועד הפקדתה מוארך בשלושים יום מיום המצאת החלטה זו לידי בא כוח המערער.

11.כפוף לתיקון האמור, הערעור נדחה.

אלקיים, המערער, ישלם לתורג'מן, המשיב, הוצאות הערעור בסך 5,000 ₪.

ניתן היום, י"ד שבט תשע"ב, 7 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.