אלקיים נ' מלול ואח'

פסק - דין

1.התובע הגיש תביעה נגד הנתבעים לפיצוי בגין נזקים בהם נשא כתוצאה מתאונת דרכים שהתרחשה באשמו של הנתבע מס' 2 .

2.אחריות לתאונה –

לגרסת התובע, התאונה התרחשה כאשר הוא נהג ברכבו בכיכר בעיר צפת, ומאחוריו נסע רכב בו נהג הנתבע מס' 2 (להלן – "הנתבע"). כאשר רכב התובע פנה "ישר או ימינה" , הוא נפגע בדלת השמאלית הקדמית מרכבו של הנתבע.

לגרסת הנתבע, רכב התובע, אשר חנה במפרצון בצד ימין של הכיכר, הגיח לפתע, ללא איתות או אזהרה, בחזרה אל הכיכר ופגע ברכב הנתבע. רכב הנתבע נפגע בצידו הימני הקדמי.

מעיון בתמונות של שני כלי הרכב (נ/1 – נ/8) , בהן נראות הפגיעות נשוא התאונה, עולה כי רכב התובע נפגע בצידו השמאלי הקדמי, ואילו רכב הנתבע נפגע בצידו הימני ובחלק הקדמי.

אם אכן פנה רכב התובע לכיוון יציאה מהכיכר בצד ימין, וכבר היה בעיצומה של הפנייה, אזי תמוה כיצד הוא נפגע דווקא בחלק הקדמי, במידה ורכב הנתבע התכוון להמשיך בנסיעתו בכיכר וכלל לא התכוון לפנות אף הוא לימין. במידה ורכב הנתבע התכוון לפנות לימין – ויודגש כי התובע איננו טוען זאת – אזי יכולה להיות התאמה בין גרסת התובע לבין הנזק המשתקף מהתמונות.

מאידך, גרסת הנתבע דווקא מתיישבת עם הנזק המשתקף מהתמונות.

כאשר מדובר בתביעה אזרחית, על התובע לשכנע בעדיפות גרסתו במאזן ההסתברויות.

במקרה הנוכחי, לא הרים התובע את הנטל המוטל עליו ולא הצביע על עדיפות גרסתו על פני הגרסה הנגדית.

3.גובה הנזק -

בכתב התביעה תבע התובע 8,203 ₪, המורכבים משכר טרחת שמאי 1,450 ₪, נזק ישיר בסך 5,553 ₪ והפסד ימי עבודה בסך 1,200 ₪. בעדותו טען התובע, בניגוד לאמור בתביעתו, כי הוא נשא רק בהוצאות השתתפות עצמית ובשכר טרחת השמאי. בשלב מאוחר יותר של העדות, הוא ציין כי איננו יודע אם חברת הביטוח החזירה לו את הסכום ששילם לשמאי. באשר להפסד ימי עבודה – לא הובאה כל ראיה. הדרישה לתשלום מלוא הנזק הישיר, כפי שבא לידי ביטוי בכתב התביעה, בשעה שבפועל לא נשא התובע בתשלום זה, מעידה על חוסר תום לב או, למצער, אי הבנה. על כל פנים, לאור קביעתי בשאלת האחריות, אין לי צורך להידרש לשאלת גובהו המדויק של הנזק בו נשא התובע.

4.א.אשר על כן, הנני דוחה את התביעה.

ב.התובע ישלם לנתבעים מס' 2 עד 3 (יחד ולחוד) הוצאות משפט בסך של 600 ₪.

היום, י"ב כסלו תשע"ב, 08 דצמבר 2011, בהעדר הצדדים.