אלקטראוי(אסיר) נ' משטרת ישראל/שרות בתי הסוהר-מחלקת האסיר ואח'

החלטה

בפניי עתירת העותר לאפשר לו לצאת לחופשה חריגה לצורך עליה לקבר בנו ז"ל במסגרת אזכרה ראשונה שתיערך למנוח הנ"ל ביום 17.3.11. המועד לפי טענתו נודע לו רק לאחרונה ולא היה ידוע לו עד כה.

לטענת העותר נשללה ממנו האפשרות לצאת לחופשה זו עקב כך שבעת חזרתו מחופשה אליה יצא ביום 03/03/11, נתפס ברשותו ציוד לא תקני אותו רצה להכניס לבית הכלא.

לטענתו, ההחלטה לוקה בחוסר סבירות קיצונית, שכן, המעשה הנ"ל אינו מצדיק לשלול ממנו השתתפות באזכרה שנערכת לבנו. עוד הוא טען כי פרט למקרה הנ"ל, התנהגותו בין כותלי בית הכלא היא מופתית.

בסוף עתירתו ביקש ב"כ העותר שלא לקיים דיון בעתירה, אלא להכריע בה על יסוד כתב העתירה וכת התשובה לה.

בכתב התשובה לעתירה נאמר כי בתחילת חודש 11/2010, נפטר בנה של רעיית העותר ולעותר אושרה בזמנו חופשה בתנאים מקלים לצורך ביקור בסוכת האבלים. כן נאמר כי תקופת האבל באסלאם נמשכת 3 ימים ובזרמים מסוימים נהוג להתאבל במשך 40 יום.

עוד נאמר כי האזכרה אליה מבקש העותר לצאת אינה תואמת את מנהגי האבלות של האסלאם.

שכן, מאז מועד הפטירה חלפו כ- 4 חודשים ומועד האזכרה הנטען אינו תואם אף אחד מן המנהגים שפורטו לעיל. כמו כן נטען כי בעת שובו מחופשתו האחרונה, הפר העותר תנאי חופשה וניסה להחדיר לכלא מכשיר סוני פלייסטיישן בניגוד לנוהלים. עקב כך נדון משמעתית וגם מסיבה זו של התנהגות לא ראויה, אין להתיר לו את היציאה.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים מכאן ומכאן, סבורני שאין ממש בעתירה ודינה להידחות.

העותר לא פירט על יסוד איזה מנהג דתי או עדתי נקבעה האזכרה הנ"ל, ככל שאכן נקבעה.

כפי שצוין לעיל על פי מנהגי האבל בעדה המוסלמית, מסתיים מועד האבל לאחר 3 ימים ויש הנוהגים אף להאריך את מועד האבל למשך 40 יום, כפי שנהוג בקרב בני העדה הנוצרית. עובדות אלה ידועות לי מתוקף עיסוקי בעתירות אסירים מסוג זה.

אשר על כן, לא שוכנעתי כי במועד המצוין אכן מתקיימת אזכרה שיש לקיימה על פי דיני האסלאם או על פי מנהגיו.

לכל האמור לעיל יש להוסיף את העובדה שאין חולק עליה, כי בעת שובו מחופשתו האחרונה, הפר העותר את תנאי החופשה, שעה שניסה להחדיר אל כותלי בית הכלא, בניגוד לנוהלים מכשיר אלקטרוני.

כמו כן, מעוררת טענת העותר כי רק לאחרונה נודע לו על מועד האזכרה, תמיהה רבה, שכן מועד הפטירה ואף מועד הקבורה היו ידועים לעותר וככל שאכן עתידה להתקיים אזכרה בחודש מרץ, יכול היה מראש לתאם את חופשתו אליה יצא בחודש מרץ, למועד האזכרה.

מכל הטעמים שפירטתי לעיל, אני דוחה את העתירה.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י' אדר ב תשע"א, 16 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.