אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | טפסים | פסקדין Live | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלקובי נ' דינמומטר לבדיקת רכב בע"מ

אלקובי נ' דינמומטר לבדיקת רכב בע"מ

תאריך פרסום : 25/06/2013 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות ירושלים
27372-02-13
20/06/2013
בפני השופט:
ניר נחשון

- נגד -
התובע:
נסים אלקובי
הנתבע:
דינמומטר מפעלי דינמומטר לבדיקת רכב בע"מ

פסק-דין

1.לפני תביעה כספית נזיקית בסך 7,700 ₪ בגין אחריותה המקצועית של הנתבעת בבדיקת רכב מסוג מזדה 3 מ.ר. 63-368-56 (להלן:"הרכב") אותו ביקש התובע לרכוש.

2.אליבא דגיסרת התובע, כפי שנטענה בכתב התביעה, התובע ביקש בזמנים הרלבנטיים לרכוש את הרכב מצד ג'. לצורך כך, פנה הוא אל הנתבעת, שהינה חברה המפעילה מכון לרישוי ובדיקת רכבים (להלן: "המכון"). התובע סר אל המכון לראשונה ביום 26.10.2012, ולגרסתו ממצאי הבדיקה אשר נערכו על ידי מר רפאל קושלנד (להלן: "הבוחן") הן שכל מערכות הרכב נמצאו תקינות ואין צורך לבצע בדיקה נוספת. התובע לא הכיר את הרכב, ומלבד רושם ראשוני אשר ראו עיניו לא ידע מה מצבו המכני האמיתי. לאור ממצאי הבדיקה אשר שללו פגמים חמורים ברכב ולאור העבודה, כי התגלו פגמים זניחים אשר אינם דחופים לתיקון או בירור מעמיק יותר, רכש התובע את הרכב מאדם פרטי באמצעות גורם מתווך שהינו בעל המוסך הסמוך למכון. אומנם, מדו"ח הבדיקה עלה בסעיף 12 לדו"ח, כי נתגלו רעשים במיסבי הגלגלים ואולם, לטענת התובע הבוחן ציין בפניו, כי אלה קשורים אל מערכת המיסבים ולא למכלול העברת הכוח ככלל והגיר בפרט. לאחר מספר ימים, שב התובע אל המכון לצורך בדיקה חוזרת של הרעש אך נתקל בחומה בצורה הואיל והנתבעת סירבה לבצע בדיקה חוזרת. לאחר דין ודברים המכון ביצע בדיקה חוזרת באמצעים אלקטרוניים ושלל בשנית תקלה בגיר. התובע גמר בליבו לשים קץ לרעש ולפיכך פנה אל מספר מוסכים ומכוני גיר אשר טענו, כי הגיר גמור ויש צורך בהחלפתו. לפיכך לתובע לא היה מנוס מהחלפת הגיר והוא ביצע זאת במוסך י.ח.ד. נאמן. לטענת התובע המכון התרשל מבחינה מקצועית עת בדק את הרכב משלא אבחן את התקלה שגרמה לרעש כראוי. כפועל יוצא מכך, נגרמו לתובע נזקים כספיים בגין החלפת הגיר. בכתב תביעתו התובע מעלה טענה נוספת בדמות היכרות ותיאום עבודה בין עובדי המכון ובין המוסכים. במקרה דנן הבוחן זיהה את הרעשים מהרכב אך קבע, כי הם אינם מגיעים מהגיר. יתכן בתום לב, אך עדיין מדובר בטעות מקצועית או אף בהטעייה. במהלך הדיון התובע טען בדומה לאמור בכתב התביעה אף הוסיף, כי בוצעה בדיקת רישוי שנתית לרכב (להלן:"טסט") באמצעות אחד העובדים במוסך השכן. לאחר מכן התובע שב אל המכון ושם נאמר לו על ידי הבוחן, כי הרעשים חריגים, ובהמלצתו הוחלף הפילטר, אשר לא פתר את הבעיה.

3.אליבא דגירסת הנתבעת, כפי שנטענה בכתב ההגנה, הרכב נבדק מספר פעמים על ידה. ביום 26.10.2012 הגיע הרכב לראשונה לצורך בדיקת קנייה, במסגרתה נמצא, כי הגיר ברכב היה תקין. ביום 1.11.2012 חזר התובע למכון ואף במועד זה הגיר נבדק ונמצא תקין. הנתבעת כפרה בטענות התובע לעניין קשרים עסקיים עם המוסך שתיווך במכירת הרכב. לטענתה, מממצאי דו"ח הבדיקה עולה, כי סומנו ואובחנו ברכב ליקויים אשר הצריכו תיקון, חלקם באופן מיידי לרבות החלפת צמיגים, נזילות שמן במנוע ותיקון זווית במתלה קדמי. ליקויים אלו אינם עולים בקנה אחד עם גרסת התובע, כי מדובר בליקויים בעלי משמעות נמוכה. ועוד, בסעיף האחרון לבדיקה נכתב, כי נדרשת סריקה ממוחשבת במוסך מורשה. בבדיקה השנייה, כאמור לעיל, נמצא, כי תפקודו של הגיר תקין, לרבות הרעשים שהוא מפיק אשר עולים בקנה אחד עם גיר בעל תכונות דומות בבלאי ובגיל. הנתבעת המליצה לתובע לפנות אל שמאי רכב או מוסך מורשה אשר הינם גורמים אובייקטיביים ללא ניגוד עניינים בניגוד למכוני גיר וזאת טרם החלפת הגיר, על מנת לקבל חוות דעת בעניין תקינותו. התובע בחר במודע להעביר בעלות ברכב, למרות חששותיו וזאת טרם ביצע בדיקה מעמיקה בדבר תקינות הגיר. במהלך הדיון נטען אף, כי ביום 29.10.2012 הגיע רכב התובע לטסט לאחר שעבר הכנה במוסך, במידה והיה נמצא, כי הגיר אינו תקין, אזי הרכב לא היה עובר את מבחן הכשירות השנתי. לטענת הנתבעת יש טעם לפגם בכך שהגוף אשר החליף את הגיר הוא הגוף אשר התובע בחר להציל ממנו חוות דעת, כי הגיר תקול, היינו, הוא בעל מניע כלכלי טהור.

4.אין חולק כי רכב התובע נבדק על ידי הנתבעת ביום 26.10.2012. השאלה הצריכה לעניינו – האם המכון התרשל בגילוי התקלה בגיר?

5.לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכלל כתבי הטענות ומסמכי תיק התביעה, על צרופותיהם ולאחר שבחנתי את מכלול מסמכי התביעה, אני סבור שיש לדחות את התביעה ולהלן נימוקיי:

5.1מעיון בטענת התובע כפי שעולה בכתב התביעה אל מול החשבונית שצורפה עולה, כי ישנו שוני מסויים. התובע בכתב תביעתו טען, כי קיימים קשרים בין עובדי המכון לבין המוסכים השונים וכי הבוחן ידע זהות מקור הרכב, אך בדיון לפני טען, כי עובדה זו אינה ידועה לו אלא עולה כדי חשד בלבד. שוני זה בטענות התובע עולה לעניות דעתי עד כדי העלאת גרסאות שונות או סותרות. יתרה מכך, טענה זו נמצאה כעדות יחידה של בעל דין ללא כל סיוע ראייתי.

5.2לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, כי הרכב עבר טסט מיד בסמוך לאחר הבדיקה. יש בכך אינדיקציה מסויימת המצביעה על תקינותו.

5.3אכן, הפסיקה הכירה באחריות מכוני בדיקה במקרים מסויימים

[ ראה: בברע (ת"א) 2213/04 קומפיוטסט הנדסת ציוד לרכב בע"מ נ' שרוף אליאורה נקבע, כי "הפניה אל המכון והסכמת המכון לבצע את הבדיקה, מקימה הסכם בין הצדדים לפיו מקבל עליו המכון לבצע את הבדיקה, ולהעמיד את הרוכש על מצבו האמיתי של הרכב....המכון מעביר לרוכש הרכב את המסר כי יבצע את הבדיקה במהימנות, ברמה שתגלה, במידת האפשר, את הכל, או לפחות, את המירב האפשרי על מצבו של הרכב, והרוכש שם את מבטחו במכון. יש על המכון חובת מהימנות וזהירות כלפי הרוכש, ועל המכון להוכיח, כי הוא אכן קיים את חובתו במלוא המהימנות והמקצועיות".תא 1654/92 דבורה וייסגלס נ' קומפיוטסט ראשל"צ (1986) בע"מ" סבורני, שבנסיבותיו של המקרה שלפנינו קיימת חובת זהירות קונקרטית, שכן הנתבעת יכולה וצריכה היתה לצפות, כי בדיקה רשלנית של המכונית עלולה לגרום לתובעת, הקונה בכוח, נזק כספי. השאלה, אם הבדיקה אכן היתה רשלנית, היא נושא הדיון בשאלה הבאה, אם הפרה הנתבעת את חובת הזהירות כלפי התובעת...הבדיקה במכון מורשה יוצרת תחושה של ביטחון. בהעמידה את הידע והמיומנות שלה לרשות המזמין את הבדיקה - יוצרת הנתבעת את התחושה כי כל הליקויים והפגמים, הניתנים לגילוי בבדיקה סבירה". לעניין זה מן הראוי להזכיר את ההלכה בדבר חובתו של בעל משלח-יד:"חובה זו [חובת הזהירות שלא להתרשל] של בעל משלח יד כלפי האדם המקבל ממנו שירות מקצועי, עולה על חובתו של אדם סתם כלפי רעהו. ייתכן שיכול אדם סתם לצאת ידי חובתו כלפי רעהו בשב ואל תעשה... אך ברי ששאלה כזו אינה קיימת לגבי בעל משלח יד, הנותן שירות מקצועי. הלה מפר את חובתו, אם הוא נמנע מלנקוט אותם אמצעים ולבצע אותן הפעולות הנחוצות כדי למנוע נזק..." (ע"א 341/80 [2] בעמ' 288).

ואולם, מהראיות שבאו בפני כגון דו"ח הבדיקה עולה, כי הנתבעת הפנתה את התובע למוסך מורשה (סעיף 14 לדו"ח הבדיקה) ואף לשמאי (סעיף 9.4 במכתבם מיום 25 לדצמבר 2012), ומשבחר התובע לא למצות את הבדיקה בטרם רכש את הרכב הרי שאין לו להלין אלא על עצמו.

5.4עוד נקבע בדו"ח הבדיקה, כי המכון מסיר אחריות מעצמו בנוגע לכל מערכת אשר סומנה בדו"ח הבדיקה כ-"לא תקינה" ובמקרה דנן חלק ממערכת העברת הכוח בסעיף 12. נוכח האמור, משהתובע לא פעל בהתאם לדו"ח אין לו, כאמור, להלין אלא על עצמו.

הנני מוצא, איפוא, כי התובע פעל בפזיזות ובקלות דעת או תוך אדישות ו/או ויתור בשעה שבחר לרכוש את הרכב בטרם ירד לעומקו של עניין בנוגע לחששותיו הרבים בעניין תקינות הגיר. כמו כן, מהנספחים אשר צורפו לתיק עולה, כי הנתבעת צרפה את פלטי המחשב אשר מעידים לכאורה, כי הגיר ברכב התובע תקין ללא תקלות שנמצאו בסריקות המחשב, זאת למרות הרעשים שהוא מפיק שכן מדובר בגיר שאינו חדש ולכן הוא בלוי במידה מסויימת. התובע מנגד טען טענות בעלמא ולא ביסס את תביעתו על ידי חוות דעת מגורמים שאינם בעלי עניין לרבות שמאים ו/או מוסכים מורשים, כאמור בעניין אליאורה: "המשיבה צירפה לכתב תביעתה בבית משפט קמא, את חוות דעתו של השמאי מר מוהר.." וגרסת התובע, מלבד אישור כללי מטעם המוסך אשר החליף את הגיר, שהינו בעל אינטרס כלכלי מובהק, לא טרח להמציא חוות דעת מקצועית.

6.נוכח האמור, סבורני, כי הנתבעת עמדה בנטל הנדרש על מנת להוכיח, כי היא יצאה ידי

חובתה בבדיקת רכבו של התובע. מאידך התובע לא עמד בנטל ההוכחה הנדרש במשפט האזרחי . כלל הוא שעל תובע לבסס בראיות של ממש, גם בגדרי תביעה קטנה, את תביעתו ולעמוד בנטל השכנוע הנדרש במשפט אזרחי [ראה: רע"א 4287/12, קטורזה נ' פלאפון חברת תקשורת בע"מ, ( פורסם בנבו)], התובע לא עמד בחובות אלה.

7.סוף דבר- דין התביעה להידחות.

התובע יישא בהוצאות משפט בסך 500 ₪.

המזכירות תדאג לשלוח עותק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, י"ב תמוז תשע"ג, 20 יוני 2013, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ