אלקובי נ' גולן

החלטה

לפני ערעור על החלטת כבוד רשם בית משפט השלום בירושלים, אורי פוני, אשר ניתנה בהעדר הצדדים ביום 14.4.10, בה נדחתה בקשת המבקש למתן צו עיקול זמני במעמד צד אחד.

מבוקש לדון בערעור במעמד צד אחד וליתן צו עיקול זמני על הכספים המגיעים למשיב והמוחזקים אצל המערער, עד לסך של 410,000 ₪.

בין הצדדים התנהלה תביעה בת.א. 8197/07 בבית משפט זה, בגין שיק ע"ס 231,600 ₪ במסגרתה תבע המשיב כאן את המערער כאן לתשלום שיק. בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את המערער כאן בתשלום השיק. על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט המחוזי בע"א 12370-04-10, הערעור תלוי ועומד.

תיק ההוצל"פ בירושלים לקיום פסק הדין בעניין השיק עומד על סך של 410,000 ₪.

מבוקש כי ינתן צו עיקול זמני עצמי על הכספים שחייב, על פי פסק הדין עליו הוגש ערעור, המערער למשיב.

טוען המערער כי טעה כב' הרשם כאשר דחה את בקשתו למתן צו עיקול זמני, החלטתו קצרה וסתמית וכי צו העיקול העצמי המבוקש לא יגרום נזק למשיב שכן הוא מבקש לעקל כספים המוחזקים אצלו.

המערער טוען כי במידה ויזכה בתביעתו בסדר דין מקוצר בת.א. 25340-03-10 כנגד המשיב (להלן:"התביעה בסדר דין מקוצר") יהיה האחרון חייב לו סך של 1,200,000 ₪ ואי מתן הצו הזמני יביא לתוצאה בה המערער משלם למשיב כספים אותם יצטרך לגבות בחזרה.

החלטתו של כב' הרשם ניתנה בזו הלשון:

"לאחר עיון בבקשה ובהמשך להחלטה מיום 23.3.10 לא שוכנעתי כי הבקשה עומדת בתנאים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי הן לעילת התביעה ובעיקר לענין נטל ההכבדה.

אשר על כן הבקשה נידחת."

על מבקש עיקול זמני למלא ארבעה תנאים מצטברים הקבועים בתקנות סדר הדין האזרחי.

התנאי הראשון למתן צו עיקול זמני קבוע בתקנה 362 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד-1984 (להלן:"תקסד"א") ועל-פיו יינתן סעד זמני אם שוכנע בית המשפט על בסיס ראיות מהימנות לכאורה בקיומה של עילת תביעה.

המבחן לקיומן של ראיות מהימנות לכאורה ולקיומה של עילת תביעה סוכם בספרו של אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה 6), בעמוד 401 כדלקמן:

"השאלה הראשונה שיש לדון בה בבקשה לסעד זמני, נוגעת לטיב התביעה ולסיכוייה. לעניין זה, די בכך שהוכח שהתביעה אינה טרדנית ושקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה. בשלב זה אין צורך לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מהצדדים".

המערער הגיש נגד המשיב תביעה בסדר דין מקוצר הנסמכת על שני הסכמים ערוכים וחתומים בכתב.

מנגד, , הגיש המשיב בקשה למחיקת התביעה על הסף בין היתר מן הטעם של מעשה בית דין בדמות פסק הדין שניתן בת.א. 8197/07 שצויין לעיל.

לאחר שבחנתי את כלל טענות הצדדים ומאחר והמבחן לקיומן של ראיות מהימנות ולקיומה של עילת תביעה נוגע לטיב התביעה ולסיכוייה וכפי שצויין לעיל בספרו של אורי גורן, די בכך שהוכח שהתביעה אינה טרדנית ושקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה, הגעתי למסקנה כי מתקיים התנאי הראשון למתן סעד זמני.

תנאי שני ומצטבר למתן צו עיקול זמני קבוע בתקנה 374 (ב) לתקסד"א ועל-פיו ילנתן הצו המבוקש אם שוכנע בית המשפט על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין.

באשר לקיומו של תנאי זה טוען המערער כי הליכי ההוצאה לפועל בארץ ארוכים ומייגעים, ומן המפורסמות כי סיכויי הצלחתם הינם נמוכים.