אלקבץ נ' וייס ואח'

החלטה

זוהי תובענה שעניינה פיצוי בגין נזקים אשר נגרמו כתוצאה מתאונת דרכים.

לטענת נהג התובעת, עת נסע ברכב התובעת ברחוב אלטלנה באשדוד וביקש לעצור בצד ימין של הכביש על מנת לאסוף את התובעת, לפתע הרגיש פגיעה בחלקו האחורי של הרכב. לדברי נהג התובעת, היה זה האופנוע של נתבע 1 אשר פגע בחלקו הימני-אחורי של רכב התובעת וגרם לנזקים הנטענים. נהג התובעת הוסיף כי נתבע 1 הודה באחריותו לתאונה, ואף חתם על מסמך לעניין זה מיד לאחר התאונה.

לטענת הנתבעים, האחריות לקרות התאונה מוטלת על נהג התובעת, עת סטה בפתאומיות וללא כל איתות לנתיב נסיעת רכבו של נתבע 1 ובלם את רכבו באופן מפתיע, כך שנתבע 1 לא הספיק לבלום ולהימנע מהפגיעה ברכב התובעת. נתבע 1 אישר שאכן חתם על מסמך בו הוא מודה בפגיעה ברכב התובעת, אולם הוסיף כי הודה בפגיעה בלבד ולא באחריות לקרות התאונה.

נוכח העובדה כי נשמעו גרסאות מנוגדות לאופן קרות התאונה, מיניתי בהסכמת הצדדים את המכון הישראלי לפוליגרף כמומחה מטעם בית המשפט בתובענה, על מנת שייתן חוות דעתו על השאלות שבמחלוקת. יצוין כי רק נהג התובעת נבדק ע"י המומחה, שכן נתבע 1 סירב להגיע לבדיקה אשר נערכה בתל אביב, תוך שציין כי הסכמתו לבדיקה ניתנה רק בתנאי שבדיקה זו תיערך באשדוד.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שבתיק, ובכלל זה בחוות דעתו של המכון הישראלי לפוליגרף, מצאתי כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכיח תביעתה.

כפי שעולה מתצלומי הנזק אשר צורפו לכתב התביעה, הנזקים ברכב התובעת מרוכזים בחלקו הימני-אחורי של הרכב. מיקום זה של הנזקים מתיישב יותר עם גרסתו של נתבע 1 לפיה התאונה התרחשה כאשר רכב התובעת סטה לנתיב נסיעתו, מאשר עם גרסת נהג התובעת לפיה רכב התובעת היה בנסיעה ישר בעת קרות התאונה. לו הייתה גרסת נהג התובעת נכונה, הדעת נותנת כי מוקד הנזק היה בחלקו האחורי של הרכב בלבד, כצפוי בסיטואציה של פגיעה מאחור.

כמו כן, אמנם נכון כי נתבע 1 חתם במקום האירוע על מסמך לפיו הוא מודה בפגיעה ברכב התובעת, אולם עיון במסמך זה מגלה כי אין בו כל הודאה באחריות לתאונה אלא בפגיעה בלבד.

זאת ועוד, מחוות הדעת של מכון הפוליגרף עולה כי נהג התובעת נשאל שתי שאלות – 1). האם התאונה קרתה כאשר רכבך היה במהלך סטייה לנתיב ימין? – נהג התובעת השיב בשלילה; 2). האם התאונה קרתה כאשר נסעת ישר בנתיב שלך? – נהג התובעת השיב בחיוב. בתוצאות המבדקים אובחנו תגובות פיזיולוגיות המצביעות על אמירת שקר בשאלה 1, אולם לא אובחנו ממצאים חזקים דיים על מנת להגיע למסקנה חד-משמעית בנוגע לשאלה 2. מכאן כי גם חוות דעת המומחה תומכת בגרסתו של נתבע 1 לקרות התאונה, לפיה התאונה אירעה כאשר רכב התובעת סטה לנתיב נסיעתו של נתבע 1.

בשולי הדברים יצוין כי לא מצאתי ליתן משקל ראייתי גבוה לדו"ח משרד החקירות אשר הוגש ע"י הנתבעים, שכן בשעה שעורך הדו"ח לא העיד בפניי, הדו"ח נותר בגדר עדות מפי השמועה.

נוכח המקובץ הנני מורה על דחיית התובענה .

התובעת תישא בהוצאות בגין בדיקת הפוליגרף שנערכה לנהג מטעמה.

המזכירות תשגר העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, ב' אלול תשע"א, 01 ספטמבר 2011, בהעדר הצדדים.