בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע
|
1060-08-11
15/08/2011
|
בפני השופט:
אלון אופיר
|
- נגד - |
התובע:
ענאד אלצראיעה ע"י עו"ד איבן חמד ג'מאל
|
הנתבע:
מדינת ישראל ע"י גב' טלי כהן
|
|
החלטה
בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש ע"י קצין משטרה לאחר שיוחסה לו עבירה של הסעת נוסעים בשכר.
ב"כ המבקש טען כי אין ראיות לכאורה נגד המבקש והמדובר במצב משפטי של עדות מול עדות.
בנוסף טען כי עברו אינו מעיד על מסוכנותו ולאור חג הרמדאן יש הצדקה להתחשבות יתר במצבו.
ב"כ המדינה התנגדה לבקשה, טענה כי יש ראיות טובות לכאורה וכי המבקש נהג מסוכן לאור עברו התעבורתי.חומר הראיות ועברו התעבורתי של המבקש הוגש לעיוני.
דיון –
עת נדרש בית המשפט לתת החלטה בבקשה מסוג זה, נמצאת שאלת מסוכנות המבקש בלב מערך השיקולים אותם ישקול בית המשפט.
כשלב ראשון יבחנו הראיות שבתיק לצורך הבדיקה – האם קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש ביחס לעבירה המיוחסת לו.
במידה ויתברר כי קיימות ראיות לכאורה, תבחן שאלת המסוכנות לאור חומרת העבירה המיוחסת, נסיבות ביצועה (לכאורה), ותק נהיגת המבקש, עברו התעבורתי ולעיתים נדירות ישקלו גם נסיבות אישיות מיוחדות של המבקש.
בשפ 96 / 5928 אבי ארנפריד נ' מדינת ישראל [פדאור (לא פורסם) 96 (1) 263], עמוד 2 נקבע ע"י בית המשפט העליון:
"תקופת הפסילה נקבעה ע"י המחוקק, על בסיס שקלול התכליות השונות שלקידום השגתן ניתנה הסמכות לצוות עליה; וככלל, יהיה מקום לבחון קיצור של התקופה, רק במקום שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות בשקלול התכליות העומד בבסיס. במקרה דנן, אין בכוח הפגיעה שנפגעת נוחיותו של העורר - המרבה לנוע במסגרת עבודתו כנותן שירות למחשבים - כדי להוות נסיבה מיוחדת במשמעות האמורה"
בית המשפט אינו אמור בשלב זה של ההליכים להיכנס ולבדוק את איכות הראיות עצמן.די אם יתרשם כי קיימות בתיק החקירה ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת כדי שיעבור לבחינת שאלת המסוכנות לצורך ההכרעה בבקשה.
בבשפ 02 / 8450 זינגר יהודה, עו"ד נ' מדינת ישראל 02 (5) 55, עמוד 2 נקבע ע"י בית המשפט העליון -"מסקנת המשטרה כי ראוי לפסול את העורר לנהיגה בפסילה מינהלית ל-30 יום הינה במיתחם הסבירות ואין מקום להתערב בה. סמכות הפסילה מכח סעיף 47 לפקודה הינה סמכות בעלת אופי מינהלי שחלים עליה כללי המשפט המינהלי (בש"פ 2296/92 ליפשיץ נ' מדינת ישראל, תק' על' 92(2) 2304). במקרה זה לא נמצא פסול במעשה המינהלי הנדון.
נסיונו של העורר להביא את בית המשפט לבחינה פרטנית של חומר הראיות, ובכלל זה עריכת השוואה בין נתוני דוחות המשטרה ונסיון להסיק מהם על מהירות הנסיעה אינו מתאים לשלב זה של ההליך. ברי, כי נכון לעת זו, ובטרם הוחל המשפט, כל שיש בידי בית המשפט הוא חומר ראיות לכאורי של התביעה שטרם נחשף למבחן החקירה הנגדית וטרם עבר את כור ההיתוך של בחינה וניתוח הערכאה הדיונית. אולם הראיות במתכונת ההיולית הזו הן התשתית הראייתית הנבחנת נכון לשלב זה. "
בהתאם לפסיקה, בית המשפט לא יכנס בשלב משפטי זה להכרעה באמינות הגרסאות שבפניו.
מעיון בראיות שהוגשו לעיוני ניכר כי קיימות יותר מראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת ע"י המבקש.
בהתאם לנתונים שמסרו השוטרים במקום הסיע המבקש בשכר 16 נוסעים (שוהים בלתי חוקיים לכאורה) זאת כאשר מספר הנוסעים המכסימאלי ברכבו עומד על 7 נוסעים בלבד.
המדובר בהתנהגות מסוכנת מאד שכן במצב תאונה אין כל יכולת לוודא חגירת כמות כה גדולה של נוסעים ברכב.
המדובר הלכה למעשה במתכון ברור לתאונה קטלנית.
המדובר במצב בו יש ראיות לכאורה כאשר ראיות אלו מצביעות גם על מסוכנות הנובעת מנסיבות המקרה עצמו.