אלפקיר נ' מדינת ישראל

פסק דין

לפניי ערעור על חומרת העונש שגזר בימ"ש קמא תעבורה רמלה (כב' השופטת טאובר) בתיק שמספרו 1143/09 שניתן ביום 17.2.09.

המערערת הורשעה בעבירה שעניינה נהיגה ברכב כשרישיון הרכב פקע וחלפו למעלה מ- 6 חודשים, בניגוד לסעיף 10א לפקודת התעבורה.

בפועל, העבירה בוצעה ביום 4.12.08, רישיון הרכב פקע בדצמבר 2007.

העונש שגזר בימ"ש קמא על המערערת – קנס בסך 1,000 ₪, פסילה בפועל בת 4 חודשים ופסילה על תנאי בת 6 חודשים למשך 3 שנים.

בנימוקי הערעור מציין ב"כ המערער כי העונש חמור וקיצוני ביחס לעבירה בה הורשעה המערערת. למערערת היה רישיון זמני עד ליום 6.10.08. בפועל, לא נמצא בידיה רישיון נהיגה תקף במשך חודשיים בלבד.

עוד נטען כי בימ"ש קמא לא שקל נסיבותיה האישיות של המערערת, לא סוכנו חיי אדם במהלך נסיעתה, אם ל- 3 ילדים, מצב כלכלי קשה, מחזיקה כיום ברישיון נהיגה תקף.

לגופו של עניין, דין הערעור להידחות.

טענת ב"כ המערערת לעניין רישיון זמני נדחית, נוכח הלכת דבורה.

עברה התעבורתי של המערערת כולל 20 הרשעות קודמות על פני ותק נהיגה של 8 שנים. מתוך עברה התעבורתי מצטיירת נהיגה מסוכנת ומסכנת את כלל המשתמשים בדרך. העבירות כוללות: נהיגה ללא זהירות, נהיגה תחת השפעת סמים/אלכוהול, הסעת ילד עד גיל 14 במושב קדמי, הסעת ילד במושב אחורי ללא מושב בטיחות המחויב על פי חוק לפי גיל הילד (יותר מפעם אחת).

פסיקת ביהמ"ש העליון חזרה פעם אחר פעם על ההלכה כי אין ליתן משקל לנסיבות אישיות/כלכליות בעבירות אלה.

אני מוצאת כי העונש שגזר בימ"ש קמא ראוי והולם נסיבות העבירה.

הערעור נדחה.

הרישיון יופקד מיידית.

ניתנה והודעה היום י' טבת תש"ע, 27/12/2009 במעמד הנוכחים.

נגה אהד, שופטת

הוקלד על ידי: נטלי ליפר