אלפסי נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.זוהי תביעה להכרה בפגימות של התובע בצוואר ובזרועות כתאונה בעבודה מכח תורת המיקרוטראומה וזאת על פי הוראות פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995.

2.העובדות הרלוונטיות שפורטו בהחלטה מיום 25.6.12 כדלקמן:

א.      התובע יליד 1956 עובד כצבעי רכב החל משנת 1970. החל משנת 1987, עובד התובע כצבעי רכב עצמאי במסגרת שותפות שבבעלותה מוסך.

ב.        כמחצית מיום העבודה, התובע עוסק בליטוש של מכוניות או חלקים.

ג.         הליטוש מתבצע במלטשת/משייפת רוטטת שעובדת על לחץ אויר (קומפרסור) אותה התובע מחזיק בד"כ ביד ימין ולעיתים בשמאל.

ד.        המכונה רוטטת כל זמן העבודה ומרטיטה את הזרוע, הצוואר והכתף.

ה.        העבודה כרוכה בהטיית הראש למעלה , למטה ולצדדים לפי תנועת המכונה על מנת לעקוב במבט אחרי העבודה.

ו.         בשאר יום העבודה התובע עושה עבודות שיוף ידני של חלקי הפח בתנועות יד חוזרות ונשנות + כיפוף הצוואר ועבודות צבע במרסס (פיסטולט).

ז.         העבודה באמצעות המרסס מתבצעת בהטיית הצוואר באשר החלקים שנצבעים מורכבים חלקם על הרכב ואז הצביעה הינה תוך הטיית הראש בזוויות שונות לצורך הצביעה. כאשר החלקים מפורקים מהרכב הטיית הראש היא כלפי מטה.

ח.         התובע עובד 6 ימים בשבוע בין 8-10 שעות. כאשר במהלך יום העבודה התובע עוסק לפחות 4 שעות בהסרת צבע עם המלטשת הרוטטת.

ט.        כתוצאה מהעבודה התובע סובל מהגבלה בתנועות הצוואר ומנימול וחולשה בזרועות.

3.באותה החלטה מונה ד"ר דוד אנג'ל כמומחה יועץ רפואי (להלן – המומחה) והופנו אליו השאלות הבאות:

"א.      מהן הפגימות הרפואיות מהן סובל התובע בצווארו?

ב.      האם קיים קשר סיבתי בין הפגימות הרפואיות לבין תנאי עבודתו של התובע המפורטים בסעיף 3 לעיל?

ג.       האם ניתן לומר, כי מצבו הרפואי של התובע נובע מסידרה של פגיעות זעירות כאשר כל אחת מהפגיעות ניתנת לאיתור בזמן מסויים וכאשר תוצאה של כל פגיעה זעירה, הינה בלתי הפיכה, כך שבצרופן הופיע אצל התובע נזק שהיא התופעה ממנה סובל התובע כיום (מיקרוטראומה), או שמא מדובר בהליך תחלואי מתמשך?".

ביום 3.7.12 השיב המומחה לשאלות בית הדין בזו הלשון:

"א.התובע סבל מבלט בדיסקים צוואריים בגבהים שמחוליה

צווארית שלישית עד החוליה השישית. כמו כן נמצאו שינויים ניווניים בגובה C6 – 7.