אלעוברה ואח' נ' אבו סעיד

פסק דין

1.זוהי תביעה בגין תאונת דרכים שקרתה בצומת T ברהט.

2.התובעת 2 נהגה את רכבה לקראת הצומת כשבכיוון נסיעתה ניתן לפנות או ימינה או שמאלה בלבד. כוונתה הייתה לפנות ימינה. לפני שהגיע לצומת ראתה רכב שמגיע משמאלה ופונה ימינה בפנייה רחבה ופוגע ברכבה.

3.הנתבע טוען כי בעת שהתקרב לצומת T כשבכיוון נסיעתו האפשרות היא לנסוע ישר או רק ימינה. לאחר שפנה ימינה התובעת 2 פגעה ברכבו.

4.בחקירתו הנגדית טען כי שניהם היו במרכז הכביש.

5.לאחר שבחנתי את העדויות ואת המוצגים, אני מקבלת את גרסת התובעים.

6.התובעת טענה כי היא נסעה בצד ימין במטרה לפנות ימינה ואילו הנתבע טען: "שנינו היינו באמצע הכביש". לא ברור מדוע רכב הנתבע היה באמצע הכביש. לטענתו הוא ראה את רכב הנתבעת מגיע מלמטה עוד לפני שהגיע לצומת, הוא ראה כי רכב הנתבעת נוסע באמצע הכביש, אם אכן ראה את כל זאת, הוא לא נקט כל אמצעי זהירות כדי למנוע את התאונה. הוא פנה ימינה שלא בצמוד לצד ימין אלא במרכז הכביש. הוא עצמו טוען כי שניהם היו במרכז הכביש.

7.כתב ההגנה הוא ארוך וכולל 14 סעיפים ואולם רק בסעיף 3, ניתן ללמוד על גרסת הנתבע לאופן קרות התאונה. עוד טוען הנתבע בכתב ההגנה, כי בעצם היתה נהגת אחרת במקום אשר ברחה מהרכב עקב העובדה כי לא היה לה רישיון נהיגה. לטענה זו אין כל זכר בפרוטוקול.

8.כאמור התאונה לא קרתה בתוך הצומת אלא אחרי הצומת בכיוון נסיעת הנתבע. בבית המשפט הוא לא העיד על שום אמצעי זהירות שנקט כדי למנוע את התאונה. הוא לא הסביר מדוע רכבו היה במרכז הכביש לאחר התאונה.

9.לאור כל האמור לעיל, הגעתי למסקנה כי גרסת התובעים היא הגרסה הנכונה לקרות התאונה ולא נראה לי כי יש כל רשלנות תורמת מצד נתבעת 2. ואולם אני מקבלת את התביעה באופן חלקי בלבד.

10.עקב התאונה רכב התובעים הוכרז כאובדן להלכה כשערכו מוערך ביותר מ- 25,000 ₪. התביעה הכספית הינה על סך 20,000 ₪.

11.אשר על כן, אני מחייבת את הנתבע לשלם לתובעים את סכום התביעה בסך של 20,000 ₪, תוך 30 יום מהיום. הסכום ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מעבר ל- 30 הימים. ואולם, אם הנתבעים קיבלו פיצוי כלשהו מחברת הביטוח שבהם הם מבוטחים, סכום זה יקוזז מסכום התביעה.

מזכירות בית המשפט תשגר פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, י"ב תשרי תשע"ב, 10 אוקטובר 2011, בהעדר הצדדים.