אלעג'ו ואח' נ' אדרי ואח'

פסק דין

בכל זמן הרלוונטי לתביעה:

1) התובע 1 נהג ברכב פרטי מסוג מזדה מ.ר. 4568719 (להלן-"המזדה");

2) הנתבעת 1 הייתה הבעלים והנהגת ברכב פרטי מ.ר. 2601017 (להלן-"הפרטית");

3) הנתבעת 2 ביטחה בביטוח רכוש את השימוש בפרטית.

ביום 18.2.10 נסעו שני כלי הרכב בכיכר בעיר לוד. לטענת התובע, הוא נסע בתוך הכיכר, והנתבעת 1 לא נתנה לו זכות קדימה. לטענת הנתבעת, היא נכנסה ראשונה לתוך הכיכר, והתובע הגיע במהירות רבה, נכנס לתוך הכיכר ופגע בפרטית.

הנזק שנגרם למזדה הינו בפגוש הקדמי בפינה ימנית קדמית. הנזק שנגרם לפרטית הוא שפשוף בכנף שמאלית אחורית. מכל האמור לעיל עולה שהתובע הוא זה שפגע ברכב הנתבעת 1 מאחור. עובדה זו תומכת בטענת הנתבעת.

מעיון בתמונות הנזק שנגרם לפרטית בתאונה עולה שמדובר למעשה בשפשוף של כנף שמאלית אחורית עם פגיעה קלה בפנסים אחוריים, כאשר מכסה הפלסטיק של הפנסים לא נשבר. נזק זה מעיד על פגיעה קלה ביותר בין שני כלי הרכב. אך כשמעיינים בחוות הדעת של השמאי מטעם התובע עולה שהמזדה נבדקה על ידי השמאי כחודש לאחר התאונה. הנזקים המתוארים בחוות הדעת מתאימים לתאונה קשה יותר, שכן בחוות הדעת ובחשבונית התיקון מתוארים, עבודות צבע ופחחות באלפי ₪, כיוון פרונט, החלפת פנס ראשי, פנסי איתות ומגן קדמי. נזקים אלו אינם עומדים בקנה אחד עם הנזקים שנגרמו לפרטית. מהיקף הנזקים המפורטים בחוות דעת השמאי ובחשבונית המס וממועד הבדיקה של המזדה על ידי השמאי עולה החשש שמא התובעים תובעים נזקים שנגרמו להם בתאונה אחרת.

לאור כל האמור לעיל אני דוחה את התביעה ומחייב את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לנתבעות, ביחד ולחוד, את הוצאות המשפט בסך 500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ניתן היום, י"ב טבת תשע"א, 19 דצמבר 2010, בהעדר הצדדים.