אלעאני נ' שדה

פסק דין

בפני תביעה במסגרתה עותר התובע כי בית המשפט יורה לנתבעת לפצותו בגין נזקי תאונת דרכים.

לטענת התובע ביום 3.11.09 בשעה שהמתין לרכב שיצא מחנייה במגרש החנייה של מרכז מסחרי, ביקשה הנתבעת לעקוף את רכבו ופגעה בצידו השמאלי אחורי של הרכב.

בכתב ההגנה טענה הנתבעת כי האחריות במלואה רובצת לפתחו של התובע אשר נסע לאחור תוך שהנתבעת עצמה עוקפת ועקב כך נגרם אירוע התאונה.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים בפני באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלק הארי שלה. להלן טעמיי.

המחלוקת המהותית בין הצדדים היא מחלוקת עובדתית ביחס לדרך התרחשות התאונה. בעניין זה מצאתי לקבל את גרסתו של התובע וזאת ממספר טעמים.

גרסתו של התובע היתה סדורה וברורה.

מטעם התובע אף התייצבו אשתו וביתו אשר נכחו במועד התאונה. עדות כל אחת מהן תאמה את עדותו של התובע וזאת על אף שבעת שהעיד בפני, לא נכחו באולם.

מאידך, הנתבעת אשר העידה כי בעת התאונה נכחה עימה חברה ברכב, לא מצאה לנכון לוודא התייצבותה. טענתה כי החברה לא יכולה היתה להגיע אינה סבירה בעיני, בוודאי במקום שבו ניתן היה לבקש כי בית המשפט יוציא זימון לעד זה או אחר.

במקום שבו בחר בעל דין שלא להביא עד מטעמו אשר לכאורה יכול היה לחזק את גרסתו, יש בכך כדי לעמוד לחובתו.

במסגרת העדות בפני טענה הנתבעת כי התובע החל לנסוע קדימה ולאחר מכן החל בנסיעה לאחור.

טענה זו תמוהה בעיני ממספר טעמים.

בכתב ההגנה לא טענה הנתבעת כי התובע נסע קדימה קודם הנסיעה לאחור (כל שנטען הוא שהנתבעת סימנה לתובע על מנת שייסע קדימה. מדובר בשאלה עובדתית מהותית, אשר לא נמצא לה זכר בכתב ההגנה.

זאת ועוד, גם אילו היה מקום לקבל את גרסתה של הנתבעת כי התובע נסע קדימה, שאז לא ברור מדוע היה לו צורך במקרה זה לנסוע לאחר מכן לאחור.

התובע הציג בפני שיחת טלפון שהוקלטה בינו לבין הנתבעת. הצדדים היו חלוקים ביחס לפרשנות שיש ליתן לאותה שיחה לעניין הודאתה של הנתבעת באחריות לתאונה ואולם אין ספק כי הנתבעת, בכל אותה שיחה, אשר היתה ארוכה מאוד, לא אמרה ולו פעם אחת כי האחריות מוטלת על התובע וכי הוא נסע לאחור.

במקום שבו מטרת שיחתו המובהקת של התובע היתה להבין מדוע חב' הביטוח של הנתבעת מסרבת לפצותו, ניתן היה לצפות מן הנתבעת, בפשטות, לומר לתובע כי האחריות לאירוע רובצת לפתחו ומכאן תשובת חב' הביטוח.

זאת ועוד בניגוד לטענות הנתבעת, ולאחר שעיינתי בתמונות הרכבים אני סבורה כי מיקום הנזקים כמו גם היקפם, עומד בקנה אחד עם טענות התובע.

ממכלול הטעמים שנמנו לעיל אני מוצאת לקבל את גרסתו של התובע ביחס לדרך התרחשות התאונה. במקום שבו נגרמה התאונה עקב עקיפתה של הנתבעת את רכבו, בשעה שהוא עומד במקום, שהרי עליה לשאת בנזקיו.

באשר לנזקים שהרי התובע הציג בפני חוות דעת שמאי, חשבונית על תשלום בגין הנזקים בפועל, חשבונית בגין תשלום שכרו של השמאי וכן אישור העדר תביעות מול חב' הביטוח.

נוכח אלו יש להורות על קבלת תביעתו של התובע ככל שהיא נוגע לנזק הישיר בהיקף של 3,745 ₪, תשלום שכרו של השמאי בסך של 500 ₪ וכן תשלום בגין ירידת ערך בהיקף של 1,250 ₪.