אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלמשעלי נ' מדינת ישראל

אלמשעלי נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 14/06/2010 | גרסת הדפסה
בפ"מ
בית משפט השלום לתעבורה בנצרת
209-06-10
13/06/2010
בפני השופט:
עדי במביליה – אינשטיין

- נגד -
התובע:
עירן אלמשעלי
הנתבע:
מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול איסור שימוש ברכב, למשך 90 יום, אשר הוטל ע"י קצין משטרה בתאריך 1/6/10.

על פי הנטען בכתב האישום, בתאריך 1/6/10 בשעה 11:50 נהג המבקש ברכבו, בניגוד לתנאים שפורטו בהודעת איסור השימוש.

המבקש ביקש לקצר את תקופת איסור השימוש והסביר כי הוא בעל הרכב. לטענתו, לא עשה טסט לרכב מחוסר כסף ובתאריך 1/6/10 נהג ברכב אך ורק לשם הסעתו למגרש נעמן לאחסון, בהתאם להנחיה בהודעת איסור השימוש מיום 20/5/10 ובמהלך נסיעה זו נתפס. המבקש טען כי חש ברע ולכן לא אחסן את הרכב במגרש עד ליום 1/6/10. עוד טען המבקש כי אשתו חולה בדלקת פרקים והרכב מסייע להם וכי אינו מסוכן שכן אין לו עבירות מזה 10-13 שנים.

ב"כ המשיבה טען כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למבקש בכתב האישום מיום 1/6/10 ואף לכתב האישום מיום 20/5/10 וכי מסוכנותו של המבקש נלמדת מעברו התעבורתי ומן העובדה שלא עשה טסט לרכב ופעל שוב ושוב בניגוד להודעות איסור שימוש. ב"כ המשיבה הוסיף כי גם לו נתקבלה טענת המבקש לפיה התכוון בנסיעתו מתאריך 1/6/10 להגיע למגרש, אסור היה לו לנהוג לשם ברכב אלא לדאוג לגרירת הרכב למגרש.

אין מחלוקת כי בתאריך 11/3/10 נהג המבקש ברכבו הגם שלא היה לרכב טסט מיום 17/9/09.

עוד אין חולק כי באותו מועד נעצר המבקש ע"י בוחן ונרשמה לו הודעת איסור שימוש הכוללת היתר לנהוג ברכב על מנת לתקן ליקויים. ההיתר הוגבל עד לתאריך 15/3/10.

המבקש לא עשה טסט לרכב כלל ולמרות הודעת איסור השימוש נתפס נוהג ברכבו גם ביום 20/5/10.

בנסיבות אלה, בתאריך 20/5/10 קיבל המבקש מקצין משטרה הודעת איסור שימוש שניה, לפיה יושבת הרכב למשך 30 יום, ונערך דו"ח "הזמנה לדין וכתב אישום" המבוסס על תקנה 308(ד) לתקנות התעבורה.

המבקש לא ציית גם להודעת איסור השימוש השניה ונהג בניגוד לאמור בה בתאריך 1/6/10.

או אז קצין משטרה הורה על השבתת הרכב למשך 90 יום.

המבקש אינו טוען כנגד החלטת הקצין מיום 20/5/10 להשבית את רכבו למשך 30 יום וטענותיו בפניי התמקדו בהודעת איסור השימוש למשך 90 יום מיום 1/6/10.

הקדים ואומר כי החלטת הקצין מיום 1/6/10, המורה על איסור השימוש ברכב למשך 90 יום, שמניינם מיום 1/6/10, ניתנה בחוסר סמכות ולכן אורה על קיצור התקופה שנקבעה. אסביר דבריי:

סעיף 57א(א)(2) לפקודת התעבורה מקנה לקצין משטרה סמכות למסור הודעת איסור שימוש לתקופה של 30 ימים לנהג שעבר עבירה על תקנה 308(ד) לתקנות ואם במהלך שלוש השנים האחרונות כבר נמסרה הודעת איסור שימוש באותו רכב והנהג עבר עבירה זו גם בעבר – מוסמך הקצין למסור לנהג הודעת איסור שימוש למשך 60 ימים.

בנסיבות תיק זה, היה קצין המשטרה מוסמך להעמיד את תקופת איסור השימוש מיום 1/6/10 - על 60 יום ואינו מוסמך להורות על השבתה למשך 90 ימים מאותו מועד.

אני מעמידה אפוא את תקופת איסור השימוש, נשוא החלטת הקצין מיום 1/6/10, על 60 ימים.

המבקש העלה טענות נוספות שמטרתן להביא לקיצור התקופה בצורה משמעותית יותר. אתייחס לטענותיו כסדרן, אולם ראשית אתייחס לשאלת קיומן של ראיות לכאורה להוכחת העבירות המיוחסות למבקש בכתבי האישום מיום 20/5/10 ומיום 1/6/10.

הצדדים מסכימים כי המבקש נהג ברכב בתאריך 11/3/10 ללא טסט, בתאריך 20/5/10 בניגוד להודעת איסור שימוש ובתאריך 1/6/10 בניגוד להודעת איסור השימוש השניה.

המחלוקת בין הצדדים נוגעת לנסיבות ביצוע העבירה מיום 1/6/10, שבגינה נקבעה תקופת איסור שימוש למשך 90 יום. המבקש טוען כי נהג בתום לב למגרש האחסנה בהתאם להודעת איסור השימוש ואילו המשיבה טוענת כי לא כך הוא וגם אם כך פני הדברים היה עליו להזמין גרר כדי להוביל את הרכב למגרש ולא לנהוג בו בעצמו ללא היתר.

בדו"ח "נסיבות המקרה" מיום 1/6/10 צוין כי המבקש נעצר לביקורת במועד זה כשברכבו היו אותה עת ארבעה נוסעים ביניהם שלושת ילדיו הקטינים. ישאל השואל, מה לו לאדם הנוסע מעפולה למגרש אחסנה בקריות, לקחת עמו את שלושת ילדיו הקטינים ונוסע נוסף וכיצד חשב להחזירם לביתם בעפולה לאחר אחסנת הרכב. הנסיבות הללו בהן נעצר, בשילוב עם התקופה הממושכת בה נמנע המבקש במודע מאחסנת רכבו, מקשות על קבלת טענת המבקש כי בתאריך 1/6/10 היה בדרכו למגרש.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ