אלמליח נ' בקנמינוב ואח'

פסק דין

זוהי תביעה בגין נזק למכונית בתאונה. אחיו של התובע העיד על נסיבותיה. עדותו היתה מבולבלת מאוד וניכר שהעד מתקשה בביטוי מילולי וחלק מדבריו נראו לא סבירים. הוא טען, למשל, שהגיע למהירות 50 קמ"ש לאחר נסיעה של כעשרה מטרים מעת שעמד בתמרור עצור. לגוף התאונה סיפר שעצר בתמרור עצור ופנה ימינה, לאחר מטרים ספורים, פגעה במכוניתו מכונית שבה נהג הנתבע 1, שיתה בעיצומה של פניית פרסה על גבי קו הפרדה לבן. אביו העיד על נסיבות התאונה בצטטו דברים שאמר לו הבן סמוך לאחר התאונה, כשהגיע למקום וגם ערך בו צילומים. הנתבע 1 סיפר שהתאונה התרחשה כאשר יצא מעמידה בצד הדרך בכוונה להכנס לחניה. לשם כך היה עליו לחצות את הכביש. כשהבחין במכונית התובע מתקרבת עצר, אך המכונית פגעה בחזית מכוניתו. לדבריו יש במקום קו הפרדה מרוסק. שני הצדדים הציגו בפני בית-המשפט צילומים בטלפונים סלולאריים. באחד רואים קו הפרדה מרוסק ובשני אי-תנועה שלידו קו רצוף. הקושי להעזר בצילומים אלה נובע (מעבר לכך שהוצגו באמצעות טלפונים בלבד) שגם לאחר שמיעת העדים כלל לא ברור היכן התרחשה התאונה: לא ברור אם התרחשה על גבי הקו הלבן או על גבי הקו המרוסק וגם לא ברור באיזה חלק של הכביש התרחשה, דהיינו, לא ברור כלל אם מכונית הנתבע 1 חדרה לנתיב הנסיעה של מכונית התובע, או שבדיוק להפך. מתצלומי הנזקים במכוניות, נראה שמכונית הנתבע 1 היתה בעת התאונה במצב עצירה – המספר שלה נתלש ונראה שחזיתה "גולחה". לעומת זאת, הפינה השמאלית הקדמית במכונית התובע נראית כאילו נמעכה. בהעדר ראיה טובה למקום שבו התרחש האירוע, לא ניתן להסיק מתמונות אלה מסקנה של ממש וכלל לא ברור מי מהמעורבים אשם בתאונה.

לאור האמור התביעה נדחית. אין צו להוצאות.

על פסק-דין זה ניתן לבקש רשות ערעור בבית-המשפט המחוזי תוך 15 יום.

ניתן היום, כ"ז תמוז תשע"ב, 17 יולי 2012, בהעדר הצדדים.