אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלמלח נ' מזרחי

אלמלח נ' מזרחי

תאריך פרסום : 17/08/2011 | גרסת הדפסה
הפ"ב
בית המשפט המחוזי ירושלים
4157-03-11
15/08/2011
בפני השופט:
בן-ציון גרינברגר

- נגד -
התובע:
יעקב אלמלח
הנתבע:
יוסף מזרחי
פסק-דין

פסק דין

מונחת בפניי בקשתו של המבקש לביטול פסק בוררות שניתן על ידי "בית דין ירושלים לדיני ממונות ולבירורי יוחסין" (הידוע כבית הדין של הרב לוין) ביום ז' שבט תשע"א, 12.1.11.

פסק הבוררות מתייחס לסכסוך שבין הצדדים בנוגע לעסקת מקרקעין בנכס שברחוב רייכמן 35 בירושלים. כפי שעולה מפרוטוקול הדיון שהתקיים בבית הדין הרבני בפני הבוררים ביום 9.10.09, עיקרו של הסכסוך נסב סביב השאלה האם רכש המבקש מאת המשיב, יחד עם עוד ארבעה אחרים, זכויות בקרקע וכן שירותי בנייה, לצורך בניית בנין במקרקעין הנ"ל לאחר הריסת המבנה הישן המצוי בו, כשבבניין החדש תוקצה למבקש דירה אחת – כטענת המבקש, או שמא, רכש המבקש מהמשיב דירה, ודירה בלבד, כטענת המשיב. במסגרת הדיון בסכסוך זה אף עלתה השאלה האם, כטענת המשיב, עומדת לו הזכות לחזור בו מהעסקה עם המבקש תוך שיחויב בהחזרת הכספים ששולמו לו על חשבון העסקה, או שהמשיב נשאר מחויב לעסקה כפי שתוגדר על ידי הבוררים.

בפסק הבוררות האמור התקבלה עמדתו של המשיב ונקבע כי התביעה שלו מתקבלת, העסקה מבוטלת, ועל המשיב להחזיר למבקש תוך 30 יום את מלוא הכספים ששילם עבור הדירה (בניכוי שכר דירה שגבה הקונה, ואשר לדעתו של בית הדין גבה שלא כדין).

על פסק בוררות זה מוגשת בקשת הביטול הנוכחית. אציין כבר עתה, כי ניסוחה של הבקשה פגום בכך שהטענות שמעלה המבקש לביטולו של פסק הבוררות אינן מזוהות לפי תתי-הסעיפים הרלוונטיים שבסעיף 24 לחוק הבוררות, התשכ"ח – 1968, כמצוות תקנה 9 לתקנות סדר הדין בענייני בוררות, תשכ"ט – 1968, לפיה, "הבקשה תפרט את העילה מבין העילות המנויות בסעיף 24 לחוק שעליה מסתמכת הבקשה". עם זאת, מאחר שניתן לזהות את העילות הנטענות מתוך הפירוט שבבקשת הביטול והתצהיר המצורף אליו, ועילות אלו כלולות ברשימת עילות הביטול המופיעות בסעיף 24 לחוק, לא יהווה העדר הפירוט האמור עילה שלא להתייחס לבקשה לגופה. ראה, פרופסור ס. אוטולנגי, בוררות דין ונוהל (מהדורה רביעית מיוחדת – 2005), עמ' 986; ה"פ (ת"א) 200406/98 מלכה נ' מרכז העיר אשדוד בע"מ (לא פורסם).

בבקשה מעלה המבקש שתי טענות מרכזיות נגד פסק הבוררות:

ראשית, טוען המבקש כי פסק הבוררות ניתן בהעדר סמכות מאחר שלא היה הסכם בוררות בר תוקף, ועל כן קמה עילה לביטול הפסק לפי סעיף 24(1) לחוק. לטענתו, המשיב מר יוסף מזרחי אינו חתום כלל על הסכם הבוררות, ובמקומו חתום על ההסכם מר חזקי חיים. מר מזרחי אומנם חתם על ייפוי כוח בלתי חוזר לטובת מר חזקי חיים (המצורף לבקשה ומסומן מב-3); ברם, ייפוי כוח זה אינו מסמיך את מר חזקי מפורשות לייצג את מר מזרחי בהליך בוררות כלשהו, והוא מתייחס אך ורק לצעדים השונים הדרושים כדי להשלים את עסקת המכר שבין מר מזרחי לבין הבעלים הקודמים של הנכס, כך שאין בין ייפוי כוח זה לבין הליך הבוררות שבין מר מזרחי לבין המבקש ולא כלום. בהקשר זה מפנה ב"כ המבקש לסעיף 5(א) לחוק השליחות, תשכ"ה-1965, לפיו לא תהיה תקפה הרשאת שליח לייצוגו של השולח בהליך בוררות אלא אם כן מתייחס השולח להליך האמור במפורש; בעוד שיפוי הכוח במקרה דנן אינו מתייחס כלל להליכים מהסוג הזה. לכך יש להוסיף כי בהסכם הבוררות עליו חתום מר חזקי, כלל אין למצוא את שמו של מר מזרחי, ואין ציון בטופס הסכם הבוררות לזיהוים של הצדדים, והמקום לציון השמות של הצדדים נשאר ריק.

טענה זו אין לקבל, ממספר סיבות מצטברות. ראשית, כפי שמציינת פרופ' אוטולונגי בספרה הנ"ל (בעמ' 90), על אף שלענייני בוררות אכן מחייב חוק השליחות כי תינתן לשותף או לשליח הרשאה מפורשת כדי שתוצאת הבוררות תחייב את השולח, כבר העירו בתי המשפט כי אין להסתמך על הוראה זו כקביעה אפריורית כי לעולם לא תחול ההרשאה שניתנה לשליח אך ורק בגין כך שטופס ייפוי הכוח לא התייחס מפורשות לעניין הבוררות, ובנסיבות המתאימות ניתן להסיק את ההסכמה להחיל את ההרשאה גם על הליכי בוררות מכללא ומתוך הנסיבות.

זאת ועוד; במקרה דנן אין חולק כי קיים הסכם בוררות בכתב, אלא שהמשיב אישית אינו חתום עליו. בנסיבות כאלו, גם אם היינו מסיקים שיפוי הכוח שהעביר מר מזרחי לחיים חזקי אינו מסמיך אותו לייצג את מזרחי בהליכי בוררות, הרי שהעדר החתימה על הסכם הבוררות אינו מונע כשלעצמו מבית המשפט להסיק שהמשיב הסכים להליך הבוררות על בסיס אותו הסכם כתוב, גם אם אינו חתום עליו. כפי שמציינת פרופ' אוטולנגי (שם, בעמ' 61-62): "דרישת הכתב אין פירושו גם דרישה לחתימה. הכלל הוא, איפוא, כי אין חובה בחתימה על הסכם הבוררות. די בכך שקיים הסכם בכתב ויש כוונה להתקשר על פיו"; ובהמשך (בעמ' 64): "החתימה... יכולה לשמש ראייה להסכמה כזו, אך אין היא בלעדית: ההסכמה יכולה להיות מוכחת על ידי ראיות אחרות, כמו עצם ההופעה בפני הבורר, או כתיבת מכתבים לעורך הדין שמטפל בענין הבוררות...". במקרה דנן, מר מזרחי עצמו אינו מתנער מהרשאת חזקי, ואף ניתן להבין ממכתב ששלח מר מזרחי לבית דין רבני שבמונסי במדינת ניו יורק, ואשר צורף לתגובתו, שהלה ראה במר חזקי כנציגו ומייצגו בכל המרכיבים של הסכסוכים שסביב הנכס נשוא הבוררות, כך שמהתנהגותו של מר מזרחי ניתן להסיק חד-משמעית כי הסכים להליך הבוררות המתבסס על הסכם הבוררות עליו חתום חזקי.

לכל האמור ניתן גם להוסיף כי המבקש עצמו הוכיח בהתנהגותו שאף הוא מכיר במר חזקי כמייצגו של מזרחי, ובין היתר, מתוך הזימון לבוררות בבית הדין הרבני האזורי שהוציא המבקש בתביעה שכנגד אשר הגיש הוא בערכאה הנ"ל, ואשר מופנה דווקא למר חזקי בשמו, ולא למר מזרחי.

מכל הסיבות האמורות, אין אלא להסיק כי מצד אחד מר מזרחי הסכים להליך הבוררות בפני הבוררים דנן, על אף שהוא אישית אינו חתום על הסכם הבוררות אלא מייצגו, מר חזקי, וכי הסמיך את מר חזקי לייצגו בהליכים האמורים; ואם המשיב עצמו אינו מתנגד – ואף מאמץ פוזיטיבית – את מעמדו של מר חזקי כמייצגו, הרי שאין לצד שכנגד הזכות לטעון שייצוגו של מר מזרחי על ידי חזקי איננו מעוגן בהסכם או הרשאה כלשהו וכי על כן התנהלה הבוררות בהעדר סמכות. ומצד שני, מאחר שהמבקש עצמו הוכיח בהתנהגותו שאף הוא ראה בחזקי כמייצגו של מר מזרחי, אין הוא יכול להעלות לראשונה טענה כלשהי נגד ייצוג זה רק לאחר שכבר ניתן פסק הבוררות והסתיים ההליך.

טענתו השנייה של המבקש מתייחסת לעילת הביטול שבסעיף 24(4) לחוק, ש"לא ניתנה לבעל דין הזדמנות נאותה לטעון טענותיו או להביא ראיותיו". טענה זו מתייחסת לשתי החלטות שהתקבלו על ידי הבוררים ואשר הובילו למתן פסק הבוררות כפי שניתן. ראשית, לאחר שהתקיים דיון בנוכחות הצדדים ביום 9.10.09, נקבע דיון נוסף לפני הבוררים ביום 10.11.10, ועל אף שהמבקש לא התייצב לאותו דיון, קיימו הבוררים את הדיון בהעדרו. לטענת המבקש, הינו סובל ממחלה כרונית אשר מפעם לפעם מתפרצת ומרתקת אותו למיטתו, ואף מחייבת קבלת זריקות וטיפולים תרופתיים המחלישים אותו ומונעים ממנו מלקום ממיטתו, וכך אכן אירע ביום הדיון האמור. הרב אברהם גבאי, אשר ייצג את המבקש כטוען רבני בהליך הבוררות, מעיד בתצהירו כי התקשר למזכירות בית הדין ביום הדיון והודיע על מצבו של המבקש, תוך שהודיע כי במקום שנמצא אותה עת אין מכשיר פקס, ועל כן אין ביכולתו להעביר לבית הדין בקשה פורמאלית בכתב לדחיית הדיון (ולדבריו, הצעתו לשלוח הודעה במייל לא התקבלה מאחר שמזכיר בית הדין הודיע כי אין ביכולתו לפתוח מיילים); לטענת הרב גבאי, מזכיר בית הדין הבטיח לו כי "זה בסדר" וכי היעדרו של המבקש אותו יום לא יביא לתוצאות שליליות נגדו. כאמור, הבטחת המזכיר לא מנעה מהבוררים עצמם מלקיים דיון קצר אותו יום במעמד צד אחד, בו נמסר לבית הדין מכתב של מר מזרחי, בו העלה טיעון משפטי חדש, אשר לא העלה בשלבים הקודמים של ההליך, לפיו עומדת לו הזכות לבטל את העסקה במלואה מאחר שהמבקש לא עמד בתנאי התשלומים; ובסיום הדיון אף נתנו הבוררים החלטה לפיה חויב המבקש להגיב בכתב על הטענות החדשות של מר מזרחי תוך 7 ימים. כחודש וחצי מאוחר יותר, הגיש המבקש מכתב לבית הדין (שצורף לבקשה ומסומן מב/9), בו מעלה את העובדה שבית הדין קיים את הדיון שלא בנוכחותו על אף מחלתו, וחזר על בקשתו שכבר השמיע בפני הבוררים עוד בדיון הראשון באוקטובר 2009, שתינתן הוראה למשיב להעביר לעיונו מסמכים שונים הקשורים לעסקה, ואשר פורטו ברשימה שהגיש בשעתו, וכי אין ביכולתו להתייחס עניינית לטענות מר מזרחי לגופן כל עוד לא יימסרו לו המסמכים האמורים, וכל עוד לא יתקיים דיון נוסף לאחר שתעמוד למבקש ההזדמנות לעיין במסמכים האמורים ולגבש את עמדתו בהתאם.

אין חולק בעובדה שהבוררים לא התייחסו למכתב האמור, לא קבעו כל דיון נוסף, ולא נתנו כל הוראה למר מזרחי להגיש את המסמכים שדרש המבקש בעקביות מאז התחלת הליך הבוררות. במקום זה, הבוררים עברו ישירות למתן פסק דינם, אשר ניתן, כאמור, ביום ז' בשבט תשע"א (12.1.11). לטענת המבקש, קיימת עילה כאמור לביטול פסק הבורר מאחר שהבוררים לא נענו לבקשתו להמצאת מסמכים וקיום דיון נוסף, ואף לא נתנו כל החלטה מנומקת למה עשו כן, ובדרך זו נמנעה מן המבקש כל הזדמנות להשלים את טענותיו והוכחותיו עובר למתן פסק הבוררות.

לאחר עיון במלוא המסמכים שהוגשו, הגעתי לכלל מסקנה שהצדק עם המבקש בטענה זו. לכל אורך ההליך העלה המבקש בעקביות את דרישתו לעיון במסמכים הקשורים לעסקה, וביניהם הסכם המכר, הדיווח לשלטונות על צורת העסקה, והיתר הבניה, וכמו כן, שאלון למר מזרחי ודו"ח ביצוע לפי שלבים ותאריכים, ואין חולק בכך שמסמכים אלו עשויים להיות רלוונטיים בשאלות שהונחו על שולחנם של הבוררים להכרעה. כמו כן, אין ספק כי הטענה שהעלה מר מזרחי בדיון האחרון שהתקיים ביום ג' כסלו תשע"א הייתה טענה משפטית חדשה, ועל כן, עמדה למבקש הזכות המלאה להתייחס לטענה הזאת לגופה לפני קבלת כל הכרעה. מאחר שהמבקש פנה לבוררים במכתבו האמור (מב/9), בו העלה בפני הבוררים את הסיבות להעדרו מהדיון הקודם בגין מצבו הבריאותי, ובו דרש שוב כי יימסרו לו המסמכים שביקש לפני שתתקבל כל הכרעה, וכי ייקבע מועד לדיון נוסף כדי שתינתן למבקש הזדמנות נאותה להוכיח את טענותיו לאחר קבלת המסמכים שביקש לידיו, הרי שאין להאשימו בהתנערות מהוראות הבוררים או מזלזול בהליך, ועל כן, אין לקבל כתקין את צעדם של הבוררים שהתעלמו מבקשותיו האמורות, ללא מתן החלטה מנומקת כלשהי, ועברו ישירות למתן פסק בוררות בהעדר תגובתו העניינית של המבקש. בכך קמה עילה לביטול פסק הבוררות, כנטען על ידי המבקש, וזאת על בסיס סעיף 24(4) הנ"ל, לפיו ניתן לבטל פסק בוררות אם לא ניתנה הזדמנות נאותה לבעל דין להעלות את טענותיו ולהוכיחן בפני הבוררים עובר למתן הפסק.

עם זאת, אין בקבלת הטענה האמורה כדי לחייב את בית המשפט לאיין כליל את הבוררות שהתקיים בפני הבוררים. לפי הוראות סעיף 26(ב) לחוק, "לא יבטל בית המשפט את פסק הבוררות כולו, אם ניתן לבטלו בחלקו, להשלימו, לתקנו או להחזירו לבורר". במקרה דנן, על אף בקשתו של המבקש שלא להחזיר את התיק לאותו הרכב שכבר דן בו, לא מצאתי כי הפגם שנפל בהליך הבוררות נובע ממשוא פנים או מגיבוש דעה קדומה נגד המבקש. הפגם בהליך אומנם מחייב כי תינתן הזדמנות נאותה למבקש לעיין בכל המסמכים הרלוונטיים ולפרוס בפני הבוררים את מלוא טענותיו, אבל, לא מצאתי כי קיימת הצדקה להעביר את התיק לבוררים אחרים, אשר יהיו חייבים להתחיל את ההליך מהתחלתו.

אי לכך, אני מבטל את פסק הבוררות במובן זה שאני מורה על החזרת התיק לבוררים שדנו בתיק עד כה, על מנת שיתנו הוראות מתאימות להמצאה למבקש של המסמכים שדרש ככל שהם רלוונטיים להליך, וכי ייקבע מועד לדיון ולהגשת הוכחות וחקירת עדים ככל שידרוש זאת מי מהצדדים לאחר העברת המסמכים האמורים למבקש לעיונו; ורק לאחר הליך של המצאת מסמכים וקיום דיון נוסף יתנו הבוררים את פסק דינם לגופו של עניין.

אני מחייב בזה את המשיב בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪.

ניתן היום, ט"ו אב תשע"א, 15 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ