אלמלח ואח' נ' חתן ואח'

החלטה

לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף בגין מספר עילות - היעדר סמכות עניינית, מעשה בית דין, התיישנות, ויתור ו/או מניעות, וכן היעדר עילה ו/או יריבות.

טרם שאדרש לאלה, יש לעיין תחילה בטענות הצדדים שברקע, שכן אלה דרושות לצורך דיון בטענות המקדמיות.

רקע כללי ותמצית כתבי הטענות

טענות התובע

התובע הגיש תביעה כספית כנגד הנתבע, במסגרתה עתר לחייבו בסך של 653,371 ₪. מהות התביעה, כפי שהוגדרה על ידו, "נזיקית – כספית ולשון הרע".

על פי האמור בתביעה, בחודש יוני 2002 התקשר התובע עם אחד מר דוד לב (ולהלן: לב) בהסכם למכירת משק במושב זרעית, לרבות זכויות בייצור מכסת ביצים הנלווית לו, בתמורה לסך של 125,000$.

בתחילה שימש עו"ד ויינשטיין כעוה"ד של הצדדים. אולם, לאחר מכן פנו הצדדים לנתבע, שהיה מוכר לשניהם משך שנים, לצורך המשך הטיפול בתיק והשלמת ההליכים הפורמאליים, בין היתר טיפול מול רשויות מס שבח לשם העברת הזכויות לתובע. לצורך השלמת ההליך שימש הנתבע כנאמן של לב על כספי התמורה.

בסוף שנת 2002 או בסמוך לכך, כאשר הושלמו הליכי קבלת התובע כחבר המושב ונתקבלה הסכמה עקרונית של הסוכנות היהודית להעברת הנחלה, נפגשו התובע ולב במשרדו של הנתבע לצורך השלמת העסקה.

לבקשת לב, הקדים לו התובע את תשלומי התמורה, תוך שהוא מקפיד להעבירם לידיו הנאמנות של הנתבע. זאת, כדי להבטיח את תשלום המס.

על מנת להסדיר באופן סופי את העברת מכסות הביצים מלב לתובע, חתם לב במועד עריכת החשבון הסופי (21.2.03), בנוכחות הנתבע ובאישורו, על טופס בקשה להעברת המכסה במועצת הלול. טופס זה לא התאים לבסוף, ולפיכך נחתם טופס נוסף במועד מאוחר יותר, כאשר ההחתמה בוצעה בנפרד – התובע חתם ראשון על הטופס והשאירו אצל הנתבע, ולב חתם עליו מאוחר יותר במשרד הנתבע. לאחר החתמת לב על הטופס, קיבל התובע מהנתבע את הטופס, כאשר חתימות הצדדים מאומתות על ידו.

מאוחר יותר הוברר כי נדרש גם אישור משרד החקלאות לצורך ביצוע ההעברה.

התובע פנה ללב לצורך קיום הדרישה, אולם לב סרב להיענות לו והציב תנאי לחתימה - שהתובע ישתתף עמו בתשלום מס השבח הגבוה שהושת עליו. התובע סרב לדרישה זו.

אף שהתובע סיים לשלם ללב את כל התמורה הכספית, סירב לב לקיים חלקו בעסקה ולפרוע את תשלומי מס השבח, ואף לא הסדיר את העברת המכסה במשרד החקלאות. בשל מעשיו אלה של לב נגרמו לתובע הפסדים בשיעור ניכר.

התובע טוען, כי אילו היה הנתבע משאיר אצלו בנאמנות כספים המיועדים לתשלום מס שבח, לא היה לב מנסה לנצל את סוגיית מכסת הביצים בכדי להתחמק מתשלום המס.

לאור האמור, הגיש התובע ביום 22.6.2004 תביעה כספית כנגד לב (להלן: התביעה הראשונה).

בעקבות הגשת התביעה כנגדו, העלה לב טענה חדשה אשר זכרה לא בא קודם לכן, שכביכול המשק נמכר לתובע ללא מכסת הביצים.

הנתבע, מסיבות השמורות עמו, בניגוד להצהרות מפורשות אותן אישר כעו"ד וכמייצג של שני הצדדים, פנה למועצה לענף הלול במכתב ביום 2.1.05, בו כתב כי לא אישר את כתב העברת הזכויות במכסה (ולהלן: המכתב).

עקב מכתבו זה של הנתבע, סירבה מועצת הלול להמשיך בהליכי העברת המכסה לתובע עד להחלטה שיפוטית, והחלה מעבירה את הכספים בגין הקפאת המכסה (שנתבקשה על ידי התובע ושהייתה מיועדת לו) ללב.

במכתב זה הוציא הנתבע דיבתו של התובע רעה והציגו כשקרן. יתרה מכך, כתוצאה מהתנכרותו של הנתבע לאימות החתימה על כתב העברת הזכויות במכסה, החליטה מועצת הלול שלא להעביר את המכסות על שם התובע, ומשכך לא יכול היה התובע לעשות בהן שימוש.