אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלמוג נ' מדינת ישראל

אלמוג נ' מדינת ישראל

תאריך פרסום : 04/02/2010 | גרסת הדפסה
עפ"ת
בית המשפט המחוזי מרכז
2219-06-09
30/11/2009
בפני השופט:
אסתר שטמר

- נגד -
התובע:
מאיר אלמוג
הנתבע:
מדינת ישראל
פסק-דין

פסק דין

1.ערעור על פסק דין מיום 26.4.2009 (ת"ד 1641/07, כב' השופטת א' וישקין, ס"נ), בו הורשע המערער בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף, נהיגה ללא רישיון רכב תקף, נהיגה ללא ביטוח תקף ונהיגה בקלות ראש. המערער נדון ל-27 חדשי מאסר, מתוכם 20 לריצוי בפועל והיתר על תנאי שלא יעבור עבירה של נהיגה בזמן פסילה או נהיגה ללא רשיון נהיגה מתאים מחמת סוגו. כן הופעל נגד המערער עונש מאסר מותנה בן 10 חדשים שהוטל עליו בת"פ (שלום כ"ס) 2025/04 , והוארך בתיק ת"ד (פ"ת) 6871/06 ביום 30.1.07. בנוסף נפסל רשיון הנהיגה של המערער למשך 11 חדשים, שיימנו אחרי תקופת המאסר.

2.המערער טוען נגד חומרת גזר הדין. לטענתו בית משפט קמא שגה בסברו שעברו של המערער מכביד, ויתרה מזו, כי העבר אינו קשור בהכרח בעבירות נהיגה ללא רשיון. עוד סבור ב"כ המערער כי בית משפט קמא לא התחשב בתסקיר מבחן חיובי שהוגש לו, ובו הומלץ על פיקוח קצין מבחן בלבד; לא התחשב בנסיונות השיקום שלו, שבמסגרתם הצליח לקבל רישיון נהיגה כדין כחודש לאחר הארוע נושא כתב האישום; ולא התחשב במצבו האישי של המערער, ובאמו החולה, שהמערער הוא שסועד אותה. כן נטען, כי המעורבות החוזרת ונשנית של המערער בנהיגה ללא רשיון נובעת מקושי טכני: בשל קנסות שהצטברו לא חודש רשיון הנהיגה של המערער, ומכאן ההסתבכות באותה עבירה שוב ושוב. המערער סבור כי התאור בגזר הדין לפיו סיכן את חייו וחיי האחרים בדרך אינו עולה בקנה אחד עם תאור התאונה, שבה לא נגרם נזק לאיש מלבדו, וגם הנזק שנגרם - מינורי.

ב"כ המערער הפנה לגזרי דין מקלים יותר, המלמדים לדעתו על הגישה הרווחת שלא להחמיר עם מבצעי עבירות מסוג זה.

ב"כ המשיבה סבורה כי הענישה מידתית ואפילו מתחייבת מקום שהמערער שב ועובר אותה עבירה עצמה, ומלמד כי אינו יכול לכבוש את ייצרו מלנהוג, למרות שברור לו שהוא עובר על החוק.

3.קריאת גזר הדין מלמדת כי בית משפט קמא שקל את כל השיקולים הרלוונטיים, ובבחירתו להטיל על הנאשם עונש משמעותי העדיף את שיקולי ההרתעה והענישה על פני שיקולי השיקום. בנסיבות תיק זה ונאשם זה, נראה כי אין להתערב במסקנה.

בעברו של הנאשם שני עונשי מאסר שנשא בגין בצוע עבירות שכללו גם שמוש ברכב ללא רשות. לראשונה הושת עליו עונש של 4 שנות מאסר בגין עבירות פציעה או חבלה זדונית, קשר לבצוע פשע, שמוש ברכב ללא רשות ונטישתו, וגניבה, שבוצעו בשנת 1995. בשנת 2003 שב ועבר עבירה של נהיגה בזמן פסילה, וגם שיבוש מהלכי משפט, ונדון בשנת 2005 למאסר בן 6 חדשים, מאסר על תנאי בן 10 חדשים, ופסילה למשך 12 חדשים.

ביום 31.1.2007 נדון המערער לעונש של פסילה מלנהוג לתקופה של 7 חדשים בפועל, והארכת תקופת המאסר על תנאי שהושת עליו, וזאת בגין עבירות של נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רשיון נהיגה. לא חלף חודש ימים והמערער בצע את העבירה בה נדון בפסק הדין נושא הערעור (24.2.2007).

משמע, שלמרות שריצה עונשי מאסר לא הפנים המערער את הוראות החוק, ושב ובצע עבירות הקשורות בשמוש ברכב, כאשר ידוע לו היטב שנאסר עליו לנהוג. בפרט חמור הדבר משבוצעה העבירה סמוך כל כך למתן גזר הדין שלפיו נפסל שוב מלנהוג, ותקופת התנאי הוארכה.

4.נוכח הודאתו של המערער במיוחס לו בכתב האישום, לא נתבררו עובדות הארוע. אני נכונה, כמובן, להניח – כטענתו – כי המדובר בנזק קל מאוד, שנגרם למערער עצמו, מתוך שרצה לעזור לחברתו לחצות כביש עם הטרקטורון.

5.תסקיר שירות המבחן אכן חיובי מאוד. השירות התרשם מאדם שמשתדל לבנות את חייו ללא התדרדרות לעבריינות. לצערי, העובדות המתוארות לעיל מורות להעדיף את שיקולי ההרתעה על פני שיקולי השיקום של העבריין, למרות ההתרשמות החיובית של שירות המבחן.

6.אם כן ענין לנו במי ששב ומבצע עבירות למרות ענשי מאסר ממשיים שנשא בהם, ועונש מאסר מותנה שהוארך. לצערי, קשה להניח לטובת המערער שישוב מדרכו הרעה דוקא עתה, ואם כן – ראוי לו שישוב מדרכו הרעה לאחר שיירצה עונש הולם ומתאים לעבירות שבצע. מאסר על תנאי בן 10 חדשים חב הפעלה היה. בנסיבות המערער ראוי היה להוסיף עליו מאסר ממש.

בהתחשב בתוצאה, לפיה נושא המערער בפועל עונש מאסר נוסף בן 10 חדשים בלבד, לא ראיתי מקום להתערב בקביעת בית משפט קמא בדבר אורך התקופה, ואופן הנשיאה בעונש. אין בכל אלו משום סטיה מרמת ענישה ראויה, ואין בנמוקי הערעור להביא להתערבות בהם.

6.אכן, הפסיקה שונה ורבה, ומזו שהפנה אליה הסנגור ניתן ללמוד על גישה מקלה מזו של בית משפט קמא. ואולם קיימת גם גישה אחרת, מחמירה יותר, המתבטאת בין השאר ברע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מ"י (לא פורסם, 26.5.2005). במקרים הראויים, וכאשר העבירה מבוצעת כאשר עונש מאסר על תנאי חב הפעלה מרחף מעל ראשו של המערער – נדמה שאין להקל מן העונש שנפסק.

לפיכך החלטתי לדחות את הערעור.

ניתן היום י"ג כסלו תש"ע, 30 נובמבר 2009, בנוכחות המערער, עו"ד עפר חורש ועו"ד גב' מירב עמר.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ