אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלמדוי נ' קינן ואח'

אלמדוי נ' קינן ואח'

תאריך פרסום : 26/01/2010 | גרסת הדפסה
ת"ק
בית משפט לתביעות קטנות חיפה
24854-09-09
06/01/2010
בפני השופט:
רננה גלפז מוקדי

- נגד -
התובע:
דוד אלמדוי
הנתבע:
1. יצחק קינן
2. הראל חברה לביטוח בע"מ

פסק-דין

פסק דין

1.זוהי תביעה בגין נזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים שארעה ביום 7/6/2009. הנתבעת 2 הודתה באחריות מבוטחה לתאונה, אך ניכתה מסכום הפיצוי שתבע התובע סכומים שונים, כדלקמן:

1,100 ₪ משכ"ט שמאי, 510 ₪ ירידת ערך, 1,900 ₪ ימי עמידת הרכב (מדובר במונית), 4,850 ₪ הטבת רכב וכן סך של 2,450.77 ₪ בגין רשלנות תורמת.

מכאן התביעה.

2.לטענת התובע, נסע לכיוון הטכניון, בעליה, כאשר לפתע, הגיח הנתבע 1, מרחוב צדדי, והתפרץ אל הכביש, מבלי לתת לתובע זכות קדימה, כמתחייב משלט המצוי במקום. התובע ניסה להסיט את רכבו לכיוון שמאל, על מנת להתחמק מרכב הנתבע 1, אך למרות זאת, אירעה תאונה ורכבו נפגע. לדבריו, סמוך לפני הגיעו למקום התאונה, עמד ברמזור והחל בנסיעה לאחריו, בעלייה, כך שלדבריו, נסע במהירות שאינה גבוהה התואמת את תנאי הדרך.

רכבו נפגע בחלקו הקדמי כפי שנראה בתמונות שהגיש התובע. התובע עתר, בין היתר, לפיצוי בגין ששת ימי עמידת הרכב בסך של 2,500 ₪, אך לא הגיש מסמכים להוכחת סכום זה, אלא מסר כי המדובר בממוצע רווחים ליום עבודה.

3.נהג רכב הנתבע 1, מר רועי כהן, (להלן:"מר כהן"), הודה כי התאונה אירעה כפי שטוען התובע. לדבריו, אינו מכיר את המקום, השלט המורה על החובה ליתן זכות קדימה, הוצב במיקום כזה שכלל לא הבחין בו, אלא לאחר התאונה. מר כהן, האט במקצת טרם כניסתו לצומת, אך הודה כי לו היה מבחין בשלט, היה מאט באופן משמעותי יותר, בכ- 20 קמ"ש. מר כהן, נכנס לתוך הצומת מבלי שהבחין ברכב התובע המגיע משמאלו, בעליה, ורק בסמוך לפני קרות התאונה, הבחין ברכב התובע. רכבו נפגע, לדבריו, בצידו השמאלי באזור הנהג, אך לא הוגשו תמונות הרכב לאחר התאונה לתיק בית המשפט.

4.שמעתי את עדויות הנהגים המעורבים, אשר הדגימו כל אחד לגירסתו, את אופן התרחשות התאונה בעזרת דגמי מכוניות ועיינתי במסמכים שהוגשו לביהמ"ש.

בנוסף, שמעתי את עדותו של השמאי מטעם התובע, מר שמואל שרייבר, אשר התייחס בעדותו להפחתות שביצעה הנתבעת 2, כדלקמן:

באשר לשכרו, מסר מר שרייבר כי גבה 8% מסכום הנזק כשכר טרחה ולדבריו, המדובר בשכר מקובל. כמו כן, תאר את מהלך עבודתו ואת ההשקעה הרבה, באופן יחסי, שנדרשה בשמאות זו שערך.

באשר להפחתה בגין הטבת רכב, הסביר מר שרייבר כי המדובר ברכב שהיה בסה"כ בן למעלה משנתיים וכי אין כל מקום להפחתה. מר שרייבר מסר כי היכן שניתן היה, הותקנו חלקים תחליפיים, כך באשר למכסה המנוע, וכל יתר החלקים הותקנו במידת האפשר, משומשים. רק מקום בו לא ניתן היה להשיג חלק מקורי-משומש הותקן חלק תחליפי. לדבריו, חלק תחליפי הינו זול משמעותית מחלק מקורי ואף מחלק מקורי-משומש ולכן, תיקון הרכב בחלקים תחליפיים ודאי שלא היטיב עם מצב הרכב, שכן החלקים שניזוקו היו מקוריים. מר שרייבר מסר כי בדק את הרכב ולא היו לו כל תאונות קודמות.

באשר לירידת הערך, לדבריו קבע ערך צנוע וניתן אף היה לקבוע יותר.

5.נציג הנתבעת 2, טען כי יש לייחס לתובע רשלנות תורמת, כפי שקבעה הנתבעת 2, כאשר ניכתה מסכום הפיצוי, סך של 2,450.77 ש"ח בגין זאת.

לדבריו, מיקום נזקי כלי הרכב מצביע על כך שרכבו של הנתבע 1 היה כבר בתוך הכביש, בעת קרות התאונה, ולכן מצופה היה מן התובע אשר נסע בעליה, במקום המוכר לו היטב, להאט ולהימנע מכניסה לצומת שאינו פנוי.

כמו כן, טען נציג הנתבעת 2, כי הניכוי שניכתה הנתבעת 2 מן הפיצוי בגין הטבת הרכב נבע מכך שהיתה הטבה במצב הרכב לאחר התיקון כאשר לטענתו, יש להטיל ספק בטענת השמאי מטעם התובע כי מצב החלקים היה מצויין, זאת כאשר השמאי כלל לא בדק את הרכב לפני התאונה.

עוד הוסיף נציג הנתבעת 2 וטען כי שכר הטרחה שגבה השמאי הינו גבוה מהמקובל ועל כן גם הסכום החלקי ששולם לתובע ע"י הנתבעת 2 בעבור שכר טרחת השמאי, הינו גבוה ושולם לפנים משורת הדין.

6.אחר ששמעתי את עדויות הנהגים ואת הטיעונים השונים, מצאתי כי האחריות לתאונה מוטלת על כתפיו של נהג הנתבע 1.

עדותו הכנה, לפיה לו היה רואה את השלט המורה על מתן זכות קדימה, היה מאט משמעותית את נסיעתו, וודאי לא היה מתפרץ לכביש, שומטת לטעמי את הקרקע תחת טענת הנתבעת 2 כי יש לייחס לתובע אשם תורם כלשהו.

לא הוכח כי התובע נסע במהירות שאינה תואמת את תנאי הדרך, נהפוך הוא, מצאתי ליתן אמון בעדותו כי מאחר וסמוך לפני התאונה החל בנסיעה, בעליה, לאחר שעמד ברמזור, הרי שנסע במהירות סבירה התואמת את תנאי הדרך.

משכך, לא היה מקום לייחס לתובע רשלנות תורמת בשיעור כלשהו ועל הנתבעים לפצותו בשיעור של 2,450.77 ₪ שניכתה הנתבעת 2 בגין כך.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ