אליעז נ' גופרמן ואח'

פסק דין

מונחת בפני תביעה שעניינה בתאונת דרכים.

ביום 30.01.12 ארעה תאונת דרכים בין שני כלי הרכב נשוא התביעה (להלן: "התאונה").

העידו בפני שלושת הנהגים המעורבים בתאונה והוגשו הראיות.

בתום הדיון בתביעה, לאחר שמיעת טענות הצדדים והעדויות, הסמיכו באי כח בעלי הדין את בית

המשפט לפסוק את הדין על דרך הפשרה, על פי סע' 79 א' לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את העדויות, בחנתי את הראיות בשים לב לנסיבות קרות התאונה ומוקדי הנזק ברכבים, בהתחשב בעדותו של נהג הרכב הראשון שהעיד כי הייתה פגיעה אחת, דבר העולה גם מההודעה. אני מוצא לקבוע כי רכב הנתבעת 1 נהדף לעבר רכב התובע. יחד עם זאת נוכח העובדה כי מדובר ביום גשום כעולה מעדויות הנהגים. העובדה כי נהגת רכב הנתבעים 1 עצרה במרחק 40 ס"מ כדבריה, מרכב המונית. מרחק שאינו מהווה מרחק מספיק בהתחשב בתנאי הדרך ובנסיבות אלו לו נשמר מרחק סביר יותר לא היה רכב התובע נפגע מהתאונה. נוכח האמור, ישאו הנתבעים 1,2 ב- 20% לנזקי התאונה ויתרה תשתלם ע"י הנתבעים 3-4. לעניין הפסדי השבתה, הרי שנזק זה לא הוכח כנדרש. לא ניתן להגיש לבית המשפט מכתב יועץ מס הכולל הכנסה לפני הוצאות ולקוות כי בית המשפט יקבע את גובה ההוצאות כעולה על רוחו. בנסיבות אלו ראש נזק זה לא הוכח כנדרש והוא נדחה.

מכל האמור, הגעתי לכלל מסקנה כי יש לחייב את הנתבעים לשלם לתובע סך של 8,296 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, אגרת משפט ששולמה ושכ"ט עו"ד בסכום של 1,200 ₪. הנתבעים 1,2 ישאו בשיעור של 20% מהסכום והנתבעים 3,4 ישאו בשיעור של 80% מהסכום.

הסכום הכולל ישולם בתוך 30 ימים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מהיום.

המזכירות תמציא את פסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, י"ד סיון תשע"ג, 23 מאי 2013, בהעדר הצדדים.