אליעזר נ' מדינת ישראל

החלטה

ערר על החלטת בימ"ש השלום בדבר דחיית בקשת העורר לצאת ממעצר הבית לעבודה.

זאת לדעת כי ביום 20.03.10, היה העורר מעורב באירוע שעניינו פציעה בנסיבות מחמירות ואיומים, הכל כמפורט בכתב האישום.

במקביל, הוגשה בקשה למעצר העורר עד תום ההליכים המשפטיים.

בחודש אפריל 2010, הורה בימ"ש השלום על שחרור העורר בתנאים מגבילים ובהם מעצר בית תוך שהוא מבסס החלטתו על העובדה כי העורר "לא היה מכוון מטרה". ערר שהוגש על החלטה זו נדחה על ידי בימ"ש המחוזי תוך ציון כי על פי הקריטריונים של בימ"ש העליון, אין מדובר באלימות עם סכין ברף הגבוה.

בחודש יוני 2010, הקל בימ"ש השלום את תנאי השחרור בכך שאפשר לעורר לצאת מדי יום לשעתיים של התאווררות.

בחלוף חודש ימים הוגשה בקשה להקל פעם נוספת בכך שיותר לעורר לצאת לעבודה.

הבקשה נדחתה על הסף משום שזמן קצר חלף מאז ההחלטה בחודש יוני 2010. עם זאת, ציין כב' השופט דרויאן כי נוכח העובדה שהעורר נתון תחת פיקוח מעצר, הרי שאם תוגש בקשה ביוזמת שירות המבחן, ישקול בימ"ש בקשה זו.

בקשה מאת שירות המבחן הוגשה ובה המלצה לאפשר לעורר לצאת לעבודה. מעצר הבית הממושך מקשה עליו וטוב וראוי כי ישתלב במסגרת תעסוקתית. קצינת המבחן הנכבדה אף נפגשה עם המעסיק המוצע והתרשמה כי יוכל לעמוד בתפקידו כמפקח.

בא כח העורר חזר ופנה לבימ"ש קמא תוך שהוא משתית בקשתו על התסקיר אשר הוגש כאמור ביוזמת שירות המבחן, אך הבקשה נדחתה ללא קיום דיון.

בנסיבות שנוצרו, חלוף הזמן ונסיבות האירוע אשר תוארו היטב על ידי המותבים שקדמו לי, אני סבור כי ראוי ונכון להלך בתוואי אשר נקבע על ידי שירות המבחן בתסקירו מיום 04.08.10. מסגרת תעסוקתית מועילה ותחת פיקוח עדיפה לאין שיעור על ישיבה בחוסר מעש במסגרת מעצר בית.

אשר על כן, הערר מתקבל במובן זה שהחלטת בימ"ש קמא מיום 30.08.10 מתבטלת בזה. הדיון מוחזר לבימ"ש השלום לשם בחינת המעסיק המוצע וקביעת תנאי שחרור.

ניתנה והודעה היום כ"ז תשרי תשע"א, 05/10/2010 במעמד הנוכחים.

ציון קאפח, שופט

קרן/קלדנית