אלימלך נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילתו המנהלית של המבקש מלקבל ומהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 30 יום בגין ביצוע עבירת מהירות מתאריך 15/12/10.

למבקש מיוחסת נהיגה במהירות של 148 קמ"ש במקום 90 קמ"ש.

לטענת המבקש לא ביצע את העבירה המיוחסת לו. והוא זקוק לרישיונו לצורך פרנסתו וכבר נגרמו לו הפסדים קשים ב- 15 הימים האחרונים הן לעניין שכירות המונית והן לעניין העדר פרנסה.

המשיבה מתנגדת לבקשה, לטענתה קיימת תשתית ראייתית להוכחת עובדות כתב האישום, והנאשם עצמו הודה בביצוע העבירה במועד קבלת הדו"ח.

דיון והכרעה:

בשלב זה די בקיומן של ראיות לכאורה להוכחות עובדות כתב האישום.

לאחר שעיינתי בחומר החקירה הגעתי למסקנה כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת העבירה נשוא כתב האישום.

בהקשר זה יצויין כי הנאשם כפר בתיק כפירה כללית במיוחס לו ולא העלה טענות כנגד חומר החקירה המצוי בתיק.

מהדו"ח עולה כי בוצעו כל הבדיקות הנדרשות עובר לבדיקה ובמהלכה.

כן ראוי לציין כי המבקש עצמו טען בפני השוטר במועד ביצוע העבירה כי פשוט לא שם לב, וכן במעמד השימוע ציין כי לא שם לב למהירות מאחר ואינו מרגיש את המהירות ברכב הסקודה בו הוא נוהג.

לאור האמור לעיל אני סבור כי קיימות ראיות לכאורה להוכחת האישום.

מדובר במהירות גבוהה, באופן ניכר מהמהירות המותרת בחוק, ויש בהמשך נהיגתו של המבקש בפרט לאור העובדה שהוא מסיע נוסעים כדי לסכן את ציבור המשתמשים בדרך.

המבקש נוהג משנת 1966 ולחובתו 15 הרשעות קודמות.

לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, את הנזק שנגרם למבקש ואת עברו התעבורתי שאינו מכביד, החלטתי להעתר לבקשה באופן חלקי בלבד ולקצר את הפסילה כך שתעמוד על 25 ימים במקום 30 ימים.

ניתנה והודעה היום כ"א טבת תשע"א, 28/12/2010 במעמד הנוכחים.

גיל קרזבום, שופט

הוקלד על ידי: אירית פרוקופץ