אלימלך נ' דידי

החלטה

נידונה בפניי בקשה להעברת דיון מבית משפט השלום תל אביב לבית משפט השלום באילת מפאת חוסר סמכות מקומית.

עובדות והליכים רלוונטים

ביום 13.02.13 הגישה התובעת תביעה כספית בסדר דין מקוצר כנגד הנתבע שהינו המבקש בבקשה זו, בגין קבלת תשלום מוסכם המגיע לתובע מכוח הסכם המכר.

טענות המבקש:

המבקש טוען בבקשתו, שהוגשה ב- 23.06.13 , לחוסר סמכות מקומית של בית המשפט בתל אביב שכן העסקה נערכה ונחתמה באילת, הנכס נשוא התביעה נמצא באילת, סניף הבנק אשר לטובתו הייתה רשומה המשכנתא הינו באילת, המבקש הינו תושב חוץ, שהוא נמצא בישראל הוא מתגורר באילת, התובע מתגורר באילת, המקום המיועד לקיום ההתחייבות הינו באילת.

המבקש סובר כי יש מקום להעביר את הדיון לבית משפט השלום באילת גם לנוכח של שיקולי נוחות.

תגובת ב"כ המשיב:

הכתובת החוזית הרשומה בהסכם המכר הינו משרדו של עו"ד שגב בתל אביב ולפיכך מנוע המבקש מלטעון כי כתב התביעה הוגש בבית משפט שאין לו את הסמכות המקומית לדון בתביעה דנן.

עו"ד שגב הצהיר כי הנתבע הינו תושב חוץ שכתובת מגוריו מצויה בצרפת ומעולם לא טען כי מקום מגוריו של המבקש מצויה בעיר אילת.

עוד מעיר ב"כ המשיב כי התובענה נסובה סביב סעד כספי בגין הפרת חוזה מכר וכי אין מקום להידרש לשאלת מיקום המקרקעין. מסמכי המשכנתא שנחתמו לטובת בנק דיסקונט נמסרו לב"כ משיב בתל אביב.

המבקש יוצג בעבר ועתה מיוצג ע"י עורכי דין שמשרדם בתל אביב.

ב"כ המשיב מציין כי המשיב למעלה משנה וחצי מתגורר ושוהה בארה"ב.

ב"כ המשיב מציין כי הבקשה דנן הוגשה באיחור קרי בחלוף יותר מ-4 חודשים מאז שהומצא למבקש כתב התביעה.

תשובת המבקש:

ב"כ המבקש טוען כי ב"כ המשיב אינו מכחיש את העובדה לפיה לבית המשפט השלום באילת סמכות שיפוט לדון בתיק.

ב"כ המשיב לא ציין בכתב התביעה את העובדות שבגינן יש לבית המשפט דנן סמכות שיפוט.

המסגרת הנורמטיבית

עניין מקום השיפוט מוסדר בפרק ב' לתקנות. הסעיף הרלוונטי לענייננו הינו סע' 3 לתקנות, אשר קובע חלופות אשר די בהתקיימות אחת מהן בכדי להקנות לביהמ"ש סמכות מקומית לדון בתובענה.

3. א)תובענה שאינה כולה במקרקעין, תוגש לבית המשפט שבאזור שיפוטו מצוי אחד מאלה: