אליזדה נ' מאפית דוידוביץ ובניו בעמ ואח'

החלטה

בפני בקשה לפטור את המבקשת מהגשת חוות רפואית ערוכה כדין בהתאם לסעיף 24 לפקודת הראיות (נוסח חדש), התשל"א 1971, ולראות בתעודה רפואית שצורפה לתביעה, חוות דעת ערוכה כדין וזאת בשל חסרון כיס של המבקשת ומכח תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 (להלן: תקסד"א).

עניינה של התביעה, תאונת עבודה מיום 16/07/10 בה נפגעה לכאורה התובעת ברגלה. התאונה הוכרה ע"י המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה וקבע כי לתובעת נכות בשיעור 10%.

המבקשת טוענת כי מצבה הכלכלי קשה ביותר, ואין ביכולתה לעמוד בהוצאות מימון חוות דעת. המבקשת ילידת 1958, אלמנה. מאז הפגיעה לא חזרה לעבודתה אצל המשיבה והיא נתמכת ע"י המוסד לביטוח לאומי. היא עובדת עבודה חלקית כמטפלת בקשיש בעמותת מט"ב ומשתכרת כ 1000 ₪ לחודש. המבקשת נעדרת כל תכנית חיסכון משמעותית, מתגוררת בדיקה קטנה ונמצא ביתרת חובה בבנק.

לטענתה, המסמך הרפואי שהוגש אינו מהווה חוות דעת רפואית, לא רק מבחינה צורנית. נפקותה של חוות דעת רפואית שהוגשה והוכנה לצרכי משפט דינה כדין עדות שבועה שניתנה בבית משפט. במסמך הרפואי שצירופו מבוקש במקום חוות דעת אין התייחסות לעברה הרפואי/ מצבה הרפואי עובר לתאונה, המסמך הרפואי מדבר על החמרה ללא התייחסות לסיבת ההחמרה. אין חולק כי קביעת המל"ל אינה מחייבת בתביעה כאן.

אין לראות במצבה הכלכלי של התובעת כטעם מיוחד המקנה פטור מהגשת חוות דעת. מצבה הכלכלי אינו כנטען על ידה, היא משתכרת 1000 ₪ בחודש, מקבלת קצבת נכות מהמוסד לביטוח לאומי בסך 2000 ₪ לחודש. כמו כן מאחר והתאונה הוכרה תאונת עבודה צפויה לקבל / קיבלה תקבולי מל"ל.

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה לבקשה דין הבקשה להדחות.

התקנות הצריכות לעניננו היא תקנה 127 ותקנה 130(א) לתקסד"א. לפי תקנה 127, על בעל דין המבקש להוכיח עניין שברפואה לצרף לכתב טענותיו חוות דעת של מומחה ו"אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שירשמו". תקנה 130(ב) קובעת כי: " בית המשפט או הרשם רשאי בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה לענין שבמחלוקת בין בעלי הדין (להלן - מומחה מטעם בית המשפט)".

הפסיקה קבעה כי שילוב הוראות שתי תקנות אלו מאפשר לבית המשפט לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת מטעמו ולמנות מומחה מטעם בית המשפט. ראה רע"א 8015/96 צור שמיר חברה לביטוח נ' בוריסי (מאגר נבו); רע"א אפרים כץ-חמים וטעים נ' דואני , פ"ד נז(1) 797.

ראו קביעת כב' השופט זילברטל רעא 1358/12 מרכז רפואי רבין בית החולים בילינסון נ' עזבון המנוח שלמה אייזנבך ז"ל (לא פורסם ניתן ביום 08/05/12): ניתן לומר כי בית משפט רשאי לקבל בקשת תובע לפטור אותו מצירוף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו כאשר עלה בידי התובע להראות כי קיימות נסיבות של ממש, בדרך כלל נסיבות שאין הוא יכול להתגבר עליהן באמצעים שסביר שינקוט בהם בהתחשב בכלל נתוני המקרה, אשר מונעות ממנו לצרף חוות דעת רפואית לכתב תביעתו, והוא תמך טענות אלו בתצהיר. כמו כן, על התובע להראות כי קיים יסוד לתביעתו, שבפיו טענה הראויה להיטען, ואין מדובר בתביעת סרק. בהתקיים כל אלו, רשאי בית המשפט לפטור תובע מהגשת חוות דעת רפואית ולהורות, מכוח תקנה 130(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, על מינוי מומחה רפואי מטעמו.

ומהכלל לפרט ובעניינו, אין הוראה בחוק המאפשרת להכיר במסמך רפואי כחוות דעת ערוכה כדין. לכל היותר ניתן לפטור מהגשת חוות דעת ולמנות מומחה מטעם בית המשפט.

המבקשת לא ביססה טענתה לחסרון כיס כנדרש. מעבר לטענה כי עובדת עבודה חלקית ומשתכרת 1000 ₪ בלבד ומקצבת נכות כללית, אין כל פירוט, מה גובה הבטחת ההכנסה אותה מקבלת, האם היא בעלת נכסים כלשהם, האם יש לה חסכונות, האם היא יכולה להיעזר בבני משפחה לצורך תשלום למומחה.

לא צוין מה נעשה על ידה על מנת לברר אפשרות לקבל חוו"ד רפואית לא צורפה אסמכתא שתעיד בדבר גובה עלות חוות דעת מומחה.

בנוסף, התאונה הוכרה כתאונת עבודה ע"י המל"ל והמבקשת קיבלה/צפויה לקבל תגמולי מל"ל, תגמולים אשר לא אוזכרו בבקשה זו.

אני מציעה לצדדים (לא מחייבת) לבוא בדברים בינהם ולשקול מינוי מומחה מטעם בית המשפט בהסכמה שכן אם המל"ל קבע נכות, ניתן לסבור שתקבע נכות בסופו של יום ויהיה בכך כדי לחסוך משאבים לכל הנוגעים בדבר (הגם שאני ערה להכחשת החבות מצד הנתבעים). ככל שלא תתקבל המלצתי, ניתנת בזאת ארכה למבקשת להגיש חוות דעת רפואית מטעמה עד 15/02/14.

בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ט"ז טבת תשע"ד, 19 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.