אליה(עציר) ואח' נ' מדינת ישראל

החלטה

ערר על החלטת בימ"ש השלום (כב' השופט חסדאי) במ"י 4714-12-10 בה הורה על הארכת מעצרם של העוררים עד ליום 5/12/10 בשעה 13:00.

לבימ"ש קמא הוגשה בקשה להאריך את מעצרם של העוררים מכח הצהרת תובע עפ"י סעיף 17ד לחסד"פ (סמכויות אכיפה – מעצרים).

קודם להגשת הבקשה הוגשה בקשה על ידי ב"כ העוררים לשחרורם של העוררים, באשר לטענת באי כוחם, מעצרם הסתיים בשעה 10:00 בהתאם להחלטת בימ"ש השלום בראשל"צ.

כב' השופט חסדאי דן בשתי הבקשות במאוחד וקבע, כי באשר לשחרורם של העוררים בשל המעצר הבלתי חוקי לו טענו, בהתאם לפסיקת ביהמ"ש העליון, הינה אך חלק מן השיקולים שיש לשקול וגם אם ארעה תקלה הרי שביהמ"ש אינו מוסמך להתעלם מהחומר שבפניו ועליו לדון בבקשה לגופה.

באשר לעילת המעצר, קבע כב' השופט חסדאי, כי מצוות המחוקק היא כי בימ"ש ישתכנע כי יש עילה לכאורה לבקש מעצרו של חשוד עד תום ההליכים המשפטיים, משמוגשת הצהרת תובע, ולאחר שבחן את חומר החקירה, לאור העובדה שכי העוררים שמרו על זכות השתיקה, לא שיתפו פעולה בחקירה, העבירה המיוחסת להם בוצעה בצוותא וזוהי עבירה אשר מקימה עילת מעצר, יש מקום להאריך המעצר עד ליום 5/12/10 בשעה 13:00 כאמור.

ב"כ העוררים טענו כי בימ"ש קמא שגה הן כשלא האריך את מעצרם של העוררים משהובאו בפניו, הן כשלא נתן החלטה בבקשתן לעכב ביצוע ההחלטה והן כשקבע כי קיימת הצדקה להורות על המשך מעצרם של העוררים עד ליום א'.

ב"כ המשיבה טען, כי ב"כ העוררים הפחיתו מחומרתה של העבירה המיוחסת לעוררים, באשר מדובר בעוררים אשר הגיעו בשעת לילה מאוחרת כשהם מצויידים בכלים לפירוק צמיגי רכב יקרים, המדובר בעוררים אשר לחובתם רישומים פליליים ויש מקום לאפשר לבימ"ש קמא לדון בבקשה למעצרם עד תום ההליכים לכשתוגש בהתאם להחלטת בימ"ש קמא.

באשר לעורר 1, לחובתו של עורר זה הרשעה משנת 2005 בעבירות של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית (2 עבירות), החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה, הרשעה נוספת משנת 2007 בגינה נדון למאסר בגין 2 עבירות של החזקת סמים לצריכה עצמית, הרשעה נוספת בגין תקיפה וחבלה ממשית על ידי שניים או יותר והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, בגינה נדון ל- 10 חודשי מאסר ו- 9 חודשי מע"ת.

באשר לעורר 2, לחובתו הרשעה בגין העדרות מן השירות ללא רשות לפי חוק השירות הצבאי בגינה נאסר ל- 60 ימים, הרשעה משנת 2006 בגין העדרות מן השרות, רישום ללא הרשעה משנת 2006 בגין החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, הרשעה משנת 2008 בגין 2 עבירות של יצוא/יבוא מסחר, אספקת סמים מסוכנים והפרת הוראה חוקית בגינן נדון ל- 10 חודשי מאסר בפועל ו- 8 חודשי מאסר על תנאי והרשעה משנת 2009 בגין 2 עבירות של תקיפה סתם בגינן נדון למאסר למשך 8.5 חודשים ו- 10 חודשי מע"ת.

באשר לעורר 3, העורר ללא הרשעות קודמות.

באשר לעורר 4, לחובתו רישום ללא הרשעה משנת 2005 בגין שבל"ר ונטישה במקום אחר, רישום ללא הרשעה משנת 2006 בגין החזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה.

כפי שקבע בימ"ש קמא, אכן ארעה תקלה אלא שבימ,ש קמא היה מחויב לדון בבקשת המעצר לגופה ולהחליט בה כפי שנקבע בבש"פ 6836/99 אלרואג'י נ. מדינת ישראל.

באשר להארכת מעצרם של העוררים מכח הוראת סעיף 17 ד' הרי שנראה על פני הדברים כי יש מקום להארכת מעצר זו אף אם בימ"ש יורה בסופו של יום על שחרורם של העוררים לחלופות מעצר וזאת נוכח עברם הפלילי של שלושת מן העוררים לנוכח העובדה כי מדובר בעבירת רכוש אשר בוצעה בצוותא.

איני מסכימה עם ב"כ העוררים כי מדובר בעבירה "נעדרת תחכום".

בנסיבות העניין יהיה על ביהמ"ש אשר בפניו תוגש הבקשה למעצר עד תום ההליכים להיזקק לבחינת חומרת המעשה ואפשרות שחרורם של העוררים לחלופת מעצר.

נוכח האמור הנני מורה על דחיית הערר.

לבקשת הסנגוריות – הדיון הסתיים בשעה 15:15.

ניתנה והודעה היום כ"ו כסלו תשע"א, 03/12/2010 במעמד הנוכחים.

מיכל ברנט, שופטת