אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אליהו פריבש ואח' נ' משה מנדל ואח'

אליהו פריבש ואח' נ' משה מנדל ואח'

תאריך פרסום : 06/10/2011 | גרסת הדפסה
ת"א
בית משפט השלום תל אביב - יפו
61812-07
02/10/2011
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל

- נגד -
התובע:
1. אליהו פריבש
2. י.ר.י.ר חברה לבנין והשקעות בע"מ

הנתבע:
1. משה מנדל
2. יואב מוזר
3. ברנס יצחק
4. נאור ברנס - נמחק
5. תומר ברנס - נמחק
6. קארין ברנס - נמחקה
7. הרצל ברנס
8. דינה קלינג – נמחקה

החלטה

בפני בקשות מטעם נתבעים 1-2, 3 ,7 לדחיית התביעה בטענת התיישנות.

טענות נתבעים 1 ו-2 (להלן ":הנתבעים/המבקשים")

בתיק זה התביעה המקורית הוגשה ביום 18.11.07, וכתב תביעה מתוקן הוגש ב-18.03.09.

טוענים המבקשים, כי התביעה מתבססת על חוזה מכר מיום 19.03.95 אשר נחתם בין רחמים ברנס ואחרים לבין רחמים שמש, באמצעות הנתבעים, אשר שימשו ככונסי נכסים למכירת זכויות החכירה בנכס. ביום 3.04.95 נערך ונחתם תיקון לחוזה המכר בו נקבע כי המיסים, ההיטלים והאגרות בקשר לקרקע ועסקת המכר, למעט מס שבח, יחולו על הקונים.

התובעים מאשרים עובדות אלה בכתב התביעה המתוקן ובתצהיריהם, ולכן אין מחלוקת שעסקת המכר נשוא תביעה זו נערכה בשנת 1995 והייתה "עסקת נטו", כאשר כל החיובים, למעט מס שבח, חלים על התובעים.

לטענת הנתבעים, למרות שבכתב התביעה המתוקן הודו התובעים בתוקפו של החוזה מ-30.04.95 ובהיות העסקה עסקת נטו, הגדילו את סכום תביעתם מ-57,586 ₪ ל-400,654 ₪.

התביעה דנן, כך המבקשים, הינה כספית, בין לפיצוי מוסכם ובין לפיצוי בגין נזקים שכביכול נגרמו לתובעים, והכל בגין הפרות חוזי המכר הנטענות על ידי התובעים והמוכחשות על ידי המבקשים.

טוענים הנתבעים, כי עילת הפרת החוזה בגין מסירת הנכס התיישנה זה מכבר, כיוון שהתובעים שילמו את מלוא התמורה לנתבעים באפריל 1995, וכבר אז היו אמורים לקבל את הנכס לחזקתם, ואז אף הסתבר להם שהנכס תפוס ומוחזק מזה שנים רבות על ידי הנתבע 3.

הנתבעים מפנים לסעיף 5 לכתב התביעה, ולפיו בחודש אפריל 1995 שילמו את מלוא התמורה לכונסי הנכסים, והיו אמורים לקבל את החזקה, ולאחר מכן הסתבר להם שהנכס תפוס על ידי נתבע 3, ומשכך אז נולדה עילת התביעה. בתצהירי עדות ראשית שלהם, בסעיפים 9, 10 טוענים התובעים כי בשנת 1999, כאשר נוכחו לדעת כי דבר לא קורה, פנו בעזרת בא כוחם אל כונסי הנכסים כדי שימסרו להם את החזקה, וכבר אז, לאחר שכונסי הנכסים טענו שהחזקה נמסרה לתובעים, הם יצאו לנכס ומצאו שהוא מוחזק על ידי הנתבע 3 מזה 30 שנה. (כך סעיף 10 לתצהיר עדות של רחמים שמש). כך או כך טוענים הנתבעים, בין אם מרוץ ההתיישנות מתחיל ב-1995 או ב-1999, תם מועד ההתיישנות.

טוענים הנתבעים, כי גם הטענה להפרת החוזה בגין אי תשלום המיסים ואי המצאת אישורי רישום הזכויות התיישנה, ואין מחלוקת כי על פי ההסכם, תשלום כל המיסים למעט למנהל מקרקעי ישראל, חל על התובעים, כרוכשי הנכס. לטענתם, גם עילת תביעה זו התיישנה בשנת 1999. הנתבעים מפנים למכתבו של עו''ד מוזר מיום 28.12.99 לעו''ד רוטברט (נספח 12 לתצהיר עו''ד מוזר), שם הוא כותב כי העיכוב נבע מכך שהתובעים ביקשו שהזכויות יועברו על שם חברה, וכי אישור מנהל מקרקעי ישראל ניתן כבר במרץ 1998. עו"ד מזור אף גם הודיע כבר בחודש יולי 1999, כי כל אישורי הרשויות מצויים בידו. לכן, טוענים הנתבעים, כל התשלומים שחלו עליהם שולמו במועד, וכי ממועד מכירת הנכס הם חלו על התובעים, והודע על כך מפורשות לתובעים.

על כל אלה מוסיפים הנתבעים כי קיים השתק פלוגתא, כיוון שעל פי נספח 13 לתצהיר מוזר, הוגשה תביעה לביטול חוזה המכר על ידי התובעים כנגד כונסי הנכסים בשנת 2000 בבית משפט השלום בפתח תקווה, בה עתרו לביטול פסק דין הצהרתי לפיו חוזה המכר בוטל כדין בשל הפרתו על ידי כונסי הנכסים. לטענתם, בשתי התביעות, הן זו בפתח תקווה והן התביעה דנן, מדובר בחיוב כספי + צו עשה, והתובעים מעלים את אותן עילות. יתרה מכך, בתביעה שהוגשה בפתח תקווה בשנת 2000 לא ביקשו התובעים פיצול סעדים ולא תבעו אז מכונסי הנכסים השבה ופיצוי מוסכם, ותביעתם שם נדחתה על כל טענותיה, כשבית המשפט אישר שהנתבעים 1 ו-2 לא הפרו את חובותיהם.

על כל אלה מוסיפים נתבעים 1 ו-2 כי חוזה המכר נחתם בין רחמים ברנס ואח' לבין רחמים שמש. הנתבעים שימוש ככונסי נכסים ולכן אין יריבות ביניהם.

התובעים משיבים כי גם לשיטת הנתבעים, מדובר על התיישנות חלקית ורק על חלק מעילות התביעה, ואכן החל מחודש ינואר 2000 התנהלו הליכים מקבילים בתיק נוסף, שעניינו ביטול חוזה המכר. לטענתם, להליך מקביל זה בפתח תקווה יש השפעה על מרוץ ההתיישנות אשר נעצר בתקופה שבה התביעה בפתח תקווה נדונה. לטענתם, לא עומדת לכונסי הנכסים טענת התיישנות, כיוון שנתבעים 1 ו-2 לא השלימו את מכירת הזכויות בנכס, לא הגישו דו''ח סופי לבית המשפט, לא הגישו דו''ח כספי ולא שוחררו מתפקידם. משכך, הם טרם השלימו את תפקידם, ולא החל מרוץ ההתיישנות. תפקידו של הכונס, לשיטתם, אינו מתמצה בתשלום התמורה אלא בהשלמת ההליכים כולם.

טוענים התובעים, כי הנתבעים 1 ו-2 פעלו באופן לקוי, כושל ורשלני, ולא מילאו את התחייבויותיהם ככונסי נכסים, לא קיבלו את החזקה בנכס, השמאי מטעמם לא יכול היה להיכנס לשום את הנכס, לא מסרו את החזקה בנכס לתובעים בכל 15 השנים מאז חתימת ההסכם לא טיפלו בהסרת העיקולים שרבצו על הנכס, לא טרחו לרשום הערת אזהרה לטובת התובעים, לא ביצעו את החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה מיום 31.08.95, אשר הורה לרשום הערת אזהרה לטובת התובעים ולשעבד את הנכס, ולא גרמו להנפקת אישור הרשות המקומית לרישום הנכס על שם התובעים. עוד טוענים התובעים, כי הכונסים לא שילמו מיסים ותשלומי חובה אחרים, ומודים כי בשנת 1995 התברר לתובעים כי הנכס מוחזק על ידי הנתבע 3, שמסרב לפנותו (סעיף 35 לתגובתם לבקשת נתבעים 1 ו-2). לטענתם, מאז התחייבו בפניהם הנתבעים רבות לפעול, אך לא עשו כן, ותוך כדי הליכי תביעת ביטול ההסכם בפתח תקווה, הסכימו התובעים והנתבעים לנסות לקדם את הנושא יחדיו, אך לא עשו דבר.

התובעים מפנים בתגובתם למחדליהם של הכונסים, שהם הפעולות הרשלניות שלהם, סעיפים 18 – 33 לתגובתם.

לטענת התובעים תביעתם הינה ,בין היתר, ליתן צו עשה לאכיפת התחייבות נתבעים 1-2 ככונסי נכסים להמציא את האישורים הנדרשים על פי החוזה לרישום זכויותיהם בנכס ולחייב את הכונסים לשלם להם פיצוי מוסכם בגין התרשלותם וההזנחה העיקרית שלהם הינה, אי מסירת החזקה בנכס לתובעים.

טוענים התובעים כי טענת ההתיישנות של הנתבעים משוללת יסוד. לטענתם, נתבעים 1 ו-2 מתעלמים מכך שהתביעה שהוגשה בפתח תקווה בשנת 2000 עצרה את מרוץ ההתיישנות ולא ניתן בה פסק דין סופי והנתבעים לא המציאו כל אסמכתא לטענתם כי ניתן פסק דין כזה וכל עוד לא ניתן פסק דין לא החל מרוץ ההתיישנות.

עוד לטענת התובעים, מדובר בהפרה נמשכת של הכונסים ואי מילוי חובתם למסור את הנכס, ואי מסירת חזקה בנכס מולידה עילת תביעה חדשה מדי יום. בנוסף, אין לטוען טענת התיישנות, כיוון שזכות התובעים לקבלת החזקה אינה נובעת מחוזה רגיל, אלא מפסק דין של בית המשפט בפתח תקווה שאישר את החוזה, ואי מסירת הנכס הינה מעשה רשלני שמצטבר למעשים רשלניים רבים. והתובעים כלל לא השתהו אלא הגישו תביעה כבר בשנת 2000, מה עוד, שמדובר בעורכי דין שקיבלו התחייבות לבצע את כל האמור בהסכם ולקחו על עצמם ליתן לתובעים שירות מקצועי ולטפל ולהביא לידי גמר את רישום הנכס על שם התובעים. יתרה מכך, הנתבעים החתימו את התובעים על הסכם שכר טרחה נוסף בו השלישו את שכרם בתמורה להתחייבותם זו.

התובעים אינם מסכימים לטענת הנתבעים כי העסקה היא נטו, וכי על התובעים חלים כל התשלומים מאז חוזה המכר, ואף נתבע 2 הודה במכתבו מיום 29.07.99 כי האחריות לתשלום דמי החכירה לממ''י, חלה על הנתבעים. כן הוא טוען, כי הנתבעים התחייבו לטפל בהשגת האישורים ולשלם את התשלומים החלים על הכינוס.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ