אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אליהו נ' ישראל ואח'

אליהו נ' ישראל ואח'

תאריך פרסום : 17/03/2014 | גרסת הדפסה
עש"א
בית משפט השלום ירושלים
42234-12-13
12/03/2014
בפני השופט:
גד ארנברג

- נגד -
התובע:
יהודה אליהו
הנתבע:
1. עוזיאל ישראל
2. ישראל ישראל פור

החלטה

בפני בר"ע על החלטת כב' רשמת ההוצל"פ קורין יצחקי אשר דחתה את בקשת המבקש לבטל את עיכוב ההליכים בתיק.

תיק ההוצל"פ נפתח לצורך מימוש פסק דין שניתן בבית המשפט המחוזי, על ידי כב' השופט דרורי, בו חויבו המשיבים לשלם למבקש סכום כסף. הצדדים הגישו ערעורים לבית המשפט העליון. במסגרת ההליך בבית המשפט העליון הציע ביהמ"ש כי תינתן לו הסמכות לתת פסק דין בהתאם להוראות סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984. כמו כן, הוצע כי ההליכים יעוכבו למשך 6 חודשים ממתן פסק הדין על מנת לאפשר למשיבים להשיג את הסכום שנקבע. המשיבים נתנו הסכמתם להצעה ולאחר שיכנוע הסכים גם המבקש. מאוחר יותר ביקש המבקש לחזור בו מההסכמה ולצורך כך הגיש בקשה לביהמ"ש העליון. בבקשתו ביקש המבקש לאפשר לו לחזור בו מכל פרטי ההסכמה. בית המשפט העליון איפשר למשיב לחזור בו מן ההסכמה.

בעקבות החלטה זו הגיש המשיב בקשה לחדש את ההליכים בהוצל"פ. הבקשה הראשונה בעניין זה הוגשה בתוך 6 החודשים מיום ההסכמה בבית המשפט (ההסכמה שבוטלה לאחר מכן, כמפורט לעיל). כב' הרשמת קבעה כי יש להמציא החלטה של בית המשפט העליון, שלפי החלטתו עוכבו ההליכים, על ביטול עיכוב ההליכים. המבקש חיכה שיחלפו 6 החודשים מיום ההסכמה והגיש בקשה נוספת לביטול עיכוב ההליכים. בבקשתו טען המבקש כי גם אם צדקה כב' הרשמת בהחלטתה, בבקשה הקודמת לביטול עיכוב הליכים, שיש להמציא אישור ביהמ"ש העליון על ביטול עיכוב ההליכים, הרי עתה כאשר חלפו 6 החודשים עליהם הוסכם אין יותר צורך בהחלטה של בית המשפט העליון. שכן, גם לו היתה ההסכמה נשארת בתוקף חלף המועד שלגביו הוסכם על עיכוב הליכים. גם על בקשה זו נתנה כב' הרשמת החלטה לפיה יש להמציא אישור של הערכאה שלפי החלטתה עוכבו ההליכים (בית משפט העליון), על ביטול עיכוב ההליכים. על החלטה זו, שניתנה ביום 18.11.13, הוגשה הבר"ע נשוא החלטה זו.

המבקש טוען כי נודע לו על החלטה זו מבירור במרכז המידע ביום 5.12.13 והוא קיבל בפועל תדפיס ההחלטה ביום 17.12.13. הבר"ע הוגשה ביום 22.2.13 . המבקש טוען כי שגתה כב' הרשמת בקובעה שיש להמציא אישור בית המשפט על ביטול עיכוב הליכים, שכן, גם אם ההסכמה לא היתה מבוטלת, עיכוב ההליכים היה אמור כבר להתבטל בחלוף 6 חודשים כמוסכם.

המשיבים טוענים כי אין מקום להתערב בהחלטת כב' הרשמת. המבקש שהסכים תחילה להצעת בית המשפט, כמפורט לעיל, ביקש בסופו של דבר מבית המשפט לבטל את כל חלקי ההסכמה. על בקשה זו ניתנה החלטה לפיה בוטל החלק הנוגע למתן פסק דין שיקבע את סכום החוב לפי הוראות סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984. ואולם החלק השני של ההסכמה לפיה עוכבו הליכים עד חלוף 6 חודשים מיום שינתן פסק הדין, לצורך מתן אפשרות למשיבים להשיג את הסכום שנקבע, לא בוטל. בית המשפט השאיר את החלק הזה על כנו. דבר זה נלמד מלשון בקשת המבקש ומהחלטות בית המשפט. הבקשה של המבקש לבטל את ההסכמה היתה לבטל את ההסכמה על כל חלקיה, ואילו החלטת בית המשפט נוסחה כך:

"א. ההסכמה הדיונית, שמכוחה הוחלט כי פסק הדין בערעורים

יינתן לפי סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד

1984 מבוטלת. פסק הדין בתיק יינתן על פי מכלול החומר שבפנינו

וטיעוני הצדדים שנשמעו וההשלמות שיוגשו לנו על פי האמור

בס"ק ב. שלהלן.

ב.....

ג..... "

העולה מהאמור הוא שבית המשפט החליט בפירוש כי החלק המבוטל מההסכמה ומהחלטת בית המשפט הוא החלק המאפשר מתן פסק דין לפי הוראות סעיף 79א' לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד – 1984. ואולם החלק הקובע עיכוב הליכים לא בוטל ומכל מקום, לא בוטל במפורש. כפי שההחלטה על עיכוב ההליכים היתה מפורשת, צריך החלטה מפורשת על ביטול עיכוב ההליכים.

המשיבים טוענים גם כי אין מקום להעתר לבקשה מחמת כך שלמעשה הערעור מופנה על החלטתה הראשונה של כב' הרשמת שהורתה שיש לפנות לבית המשפט העליון לקבל אישור על ביטול עיכוב ההליכים. החלטה זו ניתנה בחודש אוקטובר 2013 ולפיכך הבר"ע שהוגשה ביום 22.12.13 הוגשה באיחור. עוד טוענים המשיבים כי גם אם מתייחסים להחלטה שעליה הוגשה הבר"ע שניתנה ביום 18/11/13 הבר"ע הוגשה באיחור שכן היא הוגשה ביום 22.12.13 מבלי שהמבקש הוכיח מתי קיבל את ההחלטה עליה הוגשה הבר"ע. לא סביר שהיא התקבלה אצל המבקש באיחור כפי שהוא טוען.

המשיבים טוענים עוד כי לפי החלטת כב' השופט נאור, בבקשה אחרת שהגישו לעיכוב ביצוע פסק הדין, ההליכים בתיק אמורים להיות מעוכבים לאחר שהם ישלמו סך של 1.5 מיליון ₪. סכום זה, כולל ההוצאות, שולם כבר. לכן יש לעכב הליכים גם ללא קשר להסכמת הצדדים שבוטלה כמפורט לעיל.

לבקשת המשיבים קוים דיון בו למעשה חזרו הצדדים על טענותיהם כאשר המבקש מוסיף שאין לקבל את טענת המשיבים לפיה הבר"ע היא למעשה על ההחלטה מחודש אוקטובר (ההחלטה הראשונה של כב' הרשמת שיש לפנות לביהמ"ש העליון לבקש ביטול עיכוב הליכים), שכן החלטה זו ניתנה כאשר טרם חלפו 6 חודשים לכן סברה כב' הרשמת שחלק זה בהחלטה לא בוטל. ואולם הבקשה וההחלטה השניים מחודש נובמבר ניתנו לאחר שחלפו 6 החודשים שלגביהם הוסכם שיעוכבו הליכים, לכן גם לשיטתה של כב' הרשמת היה צריך אז לבטל את עיכוב ההליכים. באשר למועד המצאת ההחלטה עליה הוגשה הבר"ע טוען המבקש כי הוא מצהיר מתי קיבל אותה ובנסיבות אילו כאשר הטענה היא שההחלטה לא התקבלה קודם לכן, הדרך היחידה להוכיח מועד קבלת ההחלטה הוא בתצהיר.

לאחר עיון בטענות הצדדים באתי למסקנה כי אין מקום להתערב בהחלטת כב' הרשמת. החלטת בית המשפט המבטלת את ההסכמה הדיונית לפיה יינתן פסד לפי הוראות סעיף 79א הנ"ל ויעוכבו הליכים יכולה להתפרש הן כהחלטה המבטלת את כל ההסכמה הדיונית, כולל החלק הדן בעיכוב ההליכים, והן כהחלטה המבטלת את החלק שבו הוסכם על מתן סמכות לפסוק לפי סעיף 79א בלבד. כיוון שכך, בצדק הפנתה כב' הרשמת את המבקש, שטוען שיש לפרש את ההחלטה ככזו שמבטלת גם את עיכוב ההליכים, לקבל החלטה מפורשת של בית משפט על כך. החלטה מפורשת כזו תסיר את הספק, שבמקרה זה אמור לפעול לטובת המשיבים, מחמת כך שביהמ"ש לא קבע באופן גורף שההסכמה מבטלת על כל חלקיה, כפי שביקש המבקש. החלטה כזו גם אינה נועלת את הדלת בפני המבקש. אם אכן כוונת בית המשפט היתה שכל חלקי ההסכמה מבוטלים, כולל עיכוב ההליכים, בית משפט יבהיר זאת והמבקש יוכל להמשיך בהליכים (עד שישולם הסכום שקבעה כב' השופטת נאור בהליך האחר בין הצדדים כמפורט לעיל).

בנסיבות האמורות הבקשה לרשות ערעור נדחית ועל המבקש להמציא החלטה של בית המשפט העליון הקובעת במפורש שעיכוב ההליכים מבוטל.

אני מחייב את המבקש בהוצאות המשיבים ושכ"ט עו"ד בסך 4,000 ₪ ואולם סכום זה לא יגבה אלא לאחר מתן החלטת ביהמ"ש העליון בערעורים שהגישו הצדדים על פסק הדין של בית המשפט המחוזי.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ