אליהו נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

1.לפני ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים, בעניין נכותה הזמנית של המערערת.

2.המערערת נפצעה ונפגעה בעצם הזנב. ביום 6/9/11 קבעה הוועדה הרפואית לעררים 100% נכות זמנית לתקופה שבין 7/6/11 ועד 31/9/11, ונכות זמנית של 25% לתקופה שמ- 1/10/11 ועד 31/3/12 (ולמעשה קיבלה חלק מהערר שעמד בפניה).

3. לב"כ המערערת טענות שונות לעניין קביעת שיעור הנכות הזמנית, בין השאר העלה טענה כי החלטה אינה מנומקת דיה, כנדרש בפסיקה, וכי הוועדה לא התייחסה למסמך הרפואי של ד"ר פופוב.

4.מנגד השיב ב"כ המשיב כי מדובר אך בנכות זמנית, וכי על המערערת יהיה להתייצב בפני הוועדה בתום הזמניות, ב-31/03/12, ואז תיבדק שאלת נכותה הצמיתה, וכי אין מקום להעלאת טענות אלו כשמדובר בנכות זמנית. ב"כ המשיב טען כי אינו מבין את הטרוניה כאשר הועדה לעררים העלתה את שיעור הנכות הזמנית, ל-100%, בהתאם לתעודות המחלה שהמציאה, ועל כן לא ברור על מה הוגש ערעור זה. עוד נטען כי המסמך של ד"ר פופוב אינו מציין תקופת אי כושר ואינו מציין נכות כלשהי, לכן, אינו רלבנטי, ובמיוחד כשמדובר בנכות זמנית.

5.לאחר שעיינתי במסמכים שהומצאו ובפרוטוקול הוועדה, לא מצאתי כל טעות משפטית. כידוע, הכללים לעניין ההנמקה הנדרשת (כמו גם הפסיקה אליה היפנה ב"כ המערערת), מתייחסים לנכות צמיתה. ואכן, בשונה מנכות צמיתה, בה אי הנמקה מהווה טעות משפטית, הרי שבנכות זמנית, אין בית הדין מתערב בד"כ (אלא בטעות בולטת ואקוטית) ואין חובת הנמקה כמו בנכות צמיתה. נקודת המוצא הינה כי בתקופה ראשונה שלאחר פציעה ו/או ניתוח – ניתנים בד"כ אחוזי נכות זמניים, גבוהים (בהתאם לתעודות המחלה) – ובגין תקופה מאוחרת יותר, התפקוד משתפר (בד"כ), והנכות הזמנית קטנה - כפי שאכן היה בעניין שלפנינו. מפרוטוקול הוועדה עולה כי המערעת אמרה בוועדה כי יש לה מסמכים רפואיים עד ה- 30/9/11, ואכן על כל תקופה זו קיבלה נכות זמנית בשיעור 100%. בתקופה שלאחר מכן – משלא המציאה מסמכים רפואיים – הורדו אחוזי הנכות הזמנית, לכדי 25%. יוסף עוד כי לא מצאתי כל טעות באי התייחסות למסמך של ד"ר פופוב, מה גם שאין במסמך זה כדי להשפיע על שיעור הנכות הזמנית שלה.

6.לכשתעמוד המערערת בפני הוועדה, בתום הזמניות, יהא על הוועדה להתייחס לכל המסמכים שתציג בפניה, ויהא עליה לנמק את החלטתה, כנדרש בפסיקה. במקרה שלפנינו, לא מצאתי, כאמור טעות משפטית, המצדיקה התערבות של בית הדין בהחלטת הוועדה.

סוף דבר:הערעור נדחה. אין צו להוצאות.בקשת רשות ערעור ניתן להגיש לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 יום מיום המצאת פס"ד זה לידי הצד המבקש לערער.

ניתן היום, י"ט שבט תשע"ב, 12 פברואר 2012, בהעדר הצדדים.