אליהו נ' אל פתאח ואח'

החלטה

הנתבע מספר 2 הוא הבעלים של הרכב הפוגע לפי הנטען, ואין מקום להגשת התביעה כנגדו ולפיכך היא נמחקת ללא צו להוצאות.

ניתנה והודעה היום ב' שבט תש"ע, 17/01/2010 במעמד הנוכחים.

הדס עובדיה, שופטת

פסק דין

1.עניינה של התביעה תאונת דרכים שאירעה לפי הנטען על ידי התובע ביום 26.6.08.

2.לטענת התובע הנתבע מספר 1 פגע בו מאחור לאחר שנאלץ לעצור עם רכבו בנתיב השמאלי של הדרך משנגמר הדלק במיכל הדלק והמכונית שהיתה במצב עצירה לא הצליחה להמשיך ולנסוע עוד.

3.התובע העיד כי הנתבע מספר 1 שנהג במכונית פגע בו באחורי רכבו, ניסה לסטות על מנת למנוע את ההתנגשות אך עלה על אי תנועה ובהמשך פגע בו בשנית בכנף השמאלית של הרכב.

4.לטענת הנתבע ועל פי עדותו נסע במסלול השמאלי מאחורי רכב התובע אשר עצר עצירת פתאום ולכן סטה שמאלה לכוון אי התנועה כדי למנוע התנגשות ואמנם מנע ההתנגשות כך שלמעשה לא נגרם כל נזק לרכב התובע עקב הארוע התאונתי הגם שנגרם נזק לרכבו של הנתבע לפי טענתו כתוצאה מהעליה על אי התנועה.

5.מטעם הנתבע העידה גם גב' אוזני שנכחה באולם בעת השמעת עדותו של הנתבע.

6.מבין שתי הגירסאות ראיתי לנכון להעדיף גירסת התובע שהיא הגיונית ומתקבלת על הדעת יותר.

7.הנתבע לא הכחיש כי נוכח באופן פתאומי בנוכחותו של התובע בנתיב הנסיעה שלו. כתוצאה מכך החל בביצוע תמרון משונה ומסוכן אשר תוצאתו היתה ולהבנתי בין היתר היתה עלייתו על אי התנועה ופציעתו של הנתבע בתאונה.

8.מעדות הנתבע עולה כי לא נסע בזהירות מספקת וכי לא עלה בידו למנוע באופן סביר את התרחשות התאונה ומשככל הנראה נהג במהירות גבוה שלא אפשרה לו עצירה כנדרש מבעוד מועד וללא כל נזק.

9.סבורתני כי בנסיבות הענין יותר סביר להניח כי אמנם כגירסת התובע בעת בצוע התמרון המסוכן שבוצע על ידי הנתבע מספר 1 פגע גם ברכב התובע אשר היה במצב עצירה לפי עדויות שני הצדדים כאחד.

10.לפיכך, ראיתי לנכון לקבוע כי הנתבע מספר 1 הוא האחראי לתאונה, וכי כתוצאה מהתאונה נפגע רכבו של התובע ונגרם לו נזק.

11.לצורך הוכחת הנזק הוגשה חוות דעת של השמאי אריה צמח ואולם מעדות התובע ואבי התובע עולה כי התיקונים שבוצעו על ידי התובע לא נעשו על יסוד חוות דעת השמאי ולא במוסך מורשה, ולא כמקשה אחת אלא טיפין טיפין בעיקר באופן עצמאי על ידי רכישת חלפים והחלפתם.

12.לא הוגשו קבלות מכל סוג שהוא על ידי התובע ,לא קבלות המעידות על עלות רכישת החלקים שהוחלפו ולפי הנטען המדובר בטמבון, כנף, גלגל , ולא להוכחת שרותים שהתקבלו לביצוע התיקונים.

13.מעדות התובע ואביו עולה כי לפי טענתם נרכש טמבון בעלות 900 עד 1000 ₪, נרכשה כנף בעלות 350 ₪ וגלגל בעלות 250 ₪.

14.בהמשך הוסיפו התובע ואביו כי גם בוצעו תיקוני צבע ופחחות קטנים בעלות 1000 ₪.

15.לאחר שהגעתי למסקנה כי הנתבע בנהיגתו הבלתי זהירה גרם נזק לתובע על רקע חוות דעת השמאי המפרטת גובה הנזק המקסימלי שניתן לייחס לתאונה, והעדויות שנשמעו, ראיתי לנכון לקבוע גובה הנזק על יסוד אומדנא.

16.הנני אומדת גובה הנזק שגרם הנתבע לתובע בסך 1500 ₪ הכוללים גם הוצאות משפט . סכום זה על הנתבע מספר 1 לשלם לתובע תוך 30 ימים מהיום.