אליהו מלך ושות' - חברת עורכי דין נ' בר משיח

החלטה

בעניין: בקשת רשות להתגונן

לפניי בקשת רשות להתגונן בפני תביעת המשיב לשכ"ט עו"ד.

המבקש מתגונן בטענה לפיה על פי ההסכם האחרון בין הצדדים מיום 25/4/10 (נספח ג' לכתב התביעה, נחתם ע"י המבקש ביום 29/4/10), טרם קמה החובה לשלם את שכר הטרחה, שכן טרם התקיימו התנאים.

עיון בסעיף 2.2 להסכם מגלה כי יש לטענה תימוכין בהסכם, שנוסח ע"י המשיב, עו"ד במקצועו.

טוען המשיב כי ההסכמות שונו בפגישות מיום 7/4/11 או ביום 22/4/11, ומפנה למכתביו מיום 10/4/11, (נספח ד'1, ד'2 לכתב התביעה), ומיום 23/5/11 (נספח ה'). המשיב תומך את טענתו לפיה נכרת הסכם חדש בנוסח זה לאור מכתב ב"כ המבקש, עו"ד הדס מיום 9/6/11 (נספח ו'), בו התבקשו שני שינויים ולא הועלתה טענה לגבי שאר הסעיפים ובמיוחד סעיף 2.4, שהמשיב ביקש להוסיף, המגביל את המועד לביצוע התשלום שבמחלוקת עד ליום 31/12/12. המשיב שלח לב"כ המבקש את הנוסח המתוקן בו ביום (נספח ז').

המבקש מכחיש כי השתכלל הסכם, המחליף את הוראות ההסכם מיום 25/4/10 (סעיפים 8 עד 10 לתצהיר), ומפנה למכתב בא כחו מיום 20/12/12 (נספח י' לכתב התביעה), וטוען כי המשיב בעצמו הבין כי לא נחתם הסכם מחייב, לאור מכתביו הרבים בדרישה לחתימה של המבקש על ההסכם המתוקן. עוד טוען המבקש כי המשיב לא עמד בהסכם בכך שסירב להגיב פניות עיריית טירת הכרמל בקשר לארנונה (תכתובת דוא"ל, נספח ו' לבקשת רשות להתגונן) והמבקש נאלץ להעביר את הטיפול לבא כחו הנוכחי, עו"ד הדס.

לאחר ששמעתי את החקירה הנגדית, ובמגבלות הדיון בשלב זה, אני מוצאת כי יש לתת למבקש רשות להתגונן בטענותיו. עסקינן בתביעה בסדר דין מקוצר, והתנהלות הצדדים עובר לטענות שבמחלוקת מעידה כי העלו את ההסכמות על כתב בצורה מסודרת כאשר היתה הסכמה הדדית. כך היה בשנת 2008 ובשנת 2010, לאחר שנתגלעה לראשונה המחלוקת אודות תשלום שכר הטרחה.

טענות הצדדים בעניין המצג כי הנכס יימכר או יושכר תוך שלושה או ארבעה חודשים לא הוכחו, והעובדה שהפגישה בעניין קביעת מועד לביצוע התשלום השני התקיימה רק בחלוף שנה מההסכם הראשון, מאפשרת טענה כי לא היתה התחייבות לתקופה מסויימת.

טענת המשיב לפיה מכתבו של עו"ד הדס מיום 9/6/11 היווה הצעה ומכתבו של המשיב מאותו יום קיבול, אינה עולה בקנה אחד עם המשך דרישות המשיב כי המבקש יחתום על המסמך, וכאמור כך היה בעבר. טענת המבקש כי לא חתםולא הסכים על הסכם, המחליף את ההסכם מיום 25/4/10, אפשרית ומתקבלת.

טענת המשיב כי יש לקצוב מועד סביר לקיום הסכם, שלא ננקב בו מועד, אינה מצדיקה דחיית הבקשה. על פני הדברים אין מדובר בהסכם הדורש השלמה, אלא יותר בחוסר כדאיות בהסכם, שהתגלתה למשיב בחלוף הזמן. המבקש פירט את הנסיבות שהובילו לחתימת ההסכם במתכונתו, ולסירוב לחתום על השינויי לאחר מכן, ויש לשמוע הוכחות בעניין.

הסיכום הינו כי בקשת הרשות להתגונן מתקבלת, ואין מדובר בהגנה קלושה או דחוקה, שתצדיק חיוב בהפקדה. קשיים כלכליים, הגם שלא הוכחו, אינם מהווים נימוק להפקדה.

הוצאות הבקשה ייקבעו בפסק הדין הסופי, באשר בנסיבות שהוצגו, וטרם שנקבע אם התביעה הוגשה בצדק אם לאו, אין הצדקה לחייב את המשיב בהוצאות וזאת במנותק מתוצאות פסק הדין.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"ג, 26 יוני 2013, בהעדר הצדדים.