אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' קפלן

החלטה

1. בפני התנגדות לביצוע תובענה בגין אי תשלום פרמיה עבור פוליסת בטוח.

תחילה טען המתנגד כי התביעה אינה ראויה להידון בהליך בו הוגשה, דהיינו, לפי סעיף 81א(1) לחוק ההוצאה לפועל – תובענה לסכום קצוב.

לטענת המתנגד לא פורט בכתב התביעה כיצד חושב סכום התביעה, מה מרכיביו ובאיזה מועד נוצר.

עוד טען המתנגד כי סכום החוב הנתבע עומד בסתירה למסמכים שצורפו לכתב התביעה וכי מעולם לא התחייב בתשלום הסכומים המפורטים בכתב התביעה ובמסמכים הנספחים לו ואינו חייב דבר למשיב.

2. אין מחלוקת כי המשיב הציג בתמיכה לתביעתו את הראיה בכתב להתחייבותו של המתנגד בדמות הצעה לבטוח כלי רכב חתומה על ידי המתנגד וכן הרשאה לחיוב חשבון בנק של המתנגד כך שהמחלוקת בין הצדדים מסתכמת, בטענה מקדמית זו, רק בשאלה האם הסכום הנתבע הוא סכום קצוב אם לאו.

אין מחלוקת כי התביעה היא בגין פרמיית בטוח.

אין מחלוקת כי פרמיית בטוח מחושבת לפי עלות חודשית במכפלת חודשי הבטוח בהם היה הנתבע מבוטח.

ההלכה הפסוקה היא כי סכום קצוב הוא סכום שאינו נזקק לשומה או הערכה אלא ניתן לחישוב אריתמטי פשוט.

אין הכוונה בהלכה זו כי ניתן לבצע את החישוב האריתמטי על פי הפרטים בכתב התביעה הספציפי או כאשר אין מחלוקת האם סכום התביעה חושב כראוי אם לאו.

הכוונה ב"סכום קצוב" הוא כי לאחר בירור כל העובדות המשמשות בסיס לתביעה, ניתן לבצע תחשיב אריתמטי פשוט של הסכום הנתבע.

לאחר שיתברר מהו סכום הפרמיה אשר סוכם בין הצדדים ומספר החודשים בהם היתה פוליסת הבטוח בתוקף, לא יהא כל קושי בקביעת הסכום לתשלום. אין מדובר בסכום אשר למען קביעתו יש צורך בחוות דעת שמאי או בהערכה כלשהיא.

לפיכך, הנני דוחה את טענת המבקש כי התביעה אינה ראויה להידון בהליך בו החלה.

3. לגופו של עניין, מכחיש המבקש את חובו למשיבה.

לטענתו לא ניתן להבין מכתב התביעה מהו הסכום הנתבע וכיצד חושב.

יש לציין כי המבקש אינו מכחיש כי ערך הסכם בטוח עם המשיבה.

כמו כן , אין בהתנגדות ובתצהיר המבקש כל גרסה משלו של האירועים.

כבר נקבע בע"א 89 / 465 גדעון בן צבי נ' בנק המזרחי המאוחד בע"מ פ"ד מה (1) 66, בעמ' 70-71:

"לא תינתן רשות להתגונן למבקש שלא פירט בתצהירו מסכת עובדתית שלמה ומפורטת של הגנתו, או כשטענתו העובדתית של המבקש חסרת ממשות על פניה או שהיא הגנת בדים (70 ב). (3) במקרה דנן, אין בתשתית העובדתית שפרס המערער כדי לעמוד בחובת הפירוט הנדרשת, שכן המערער לא התייחס למכלול היחסים החשבונאיים שהיו בין המשיב לבין החייב העיקרי, אלא רק למספר מצומצם של תשלומים שבוצעו על-ידי המשיב, שאין בהם כדי לשקף במידה ראויה את המצב העובדתי. אין המערער יכול להיתלות בטענה, כי מחדל זה נובע מחוסר אפשרות להשיג מסמכים שהיו ברשות המשיב, שכן הוא לא עמד בדרישה המקדמית לבקש את המסמכים מהמשיב. לו ביקשם, והמשיב היה משיב את פניו ריקם, היה מקום ליתן למערער רשות להתגונן, חרף הצגת העובדות החלקית בשל היעדר מסמכים אלה (71 א-ב)".

גם בפסק הדין הנ"ל טען הנתבע כי החוב אינו נכון והכחיש באופן סתמי את חובו לתובע.