אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' סמרי

פסק דין

בפני תביעה להשבת דמי הביטוח אשר שילמה התובעת בגין נזקי תאונה מיום 4/7/08.

לטענת התובעת-חברת הביטוח, נהגה הגב' אנטון נסרה (להלן:"נהגת התובעת") ברכב המבוטח, בכפר ג'דיידה. לפניה נסע הנתבע ברכבו וכאשר עצר הנתבע את רכבו, עצרה אף נהגת התובעת את רכבה שלה במרחק ניכר ממנו. לטענת התובעת, החל הנתבע לנסוע לאחור ברכבו, לא שעה לצפירות רכב המבוטח ופגע ברכב המבוטח תוך שהוא גורם לנזקים ניכרים ברכב.

לטענת התובעת, הנזקים נישומו באמצעות השמאי בסך של 8374.10 ₪. התובעת טענה כי בהתאם לתנאי הפוליסה, שולם למבוטח סך של 7653 ₪ הכולל בחובו אף את שכר טרחת השמאי ומכאן תביעה זו להשבת הכספים ששולמו, מידי הנתבע.

הנתבע הכחיש בכתב ההגנה כל קשר לאירוע ולמעשה לא מסר כלל את גירסתו.

דיון :

מטעמם של הצדדים העידו נהגת התובעת, הנתבע עצמו וחברו אשר היה עימו ברכב בעת קרות התאונה, מר יונס סאהר.

נהגת התובעת שבה ותיארה את אופן קרות התאונה, כאמור בכתב התביעה. נהגת התובעת הסבירה כי היתה בחופשת מחלה לאחר ניתוח בטן ולפיכך נסעה באופן זהיר מהרגיל. בהתאם לעדותה של נהגת התובעת, כאשר הבחין הנתבע במשאית הבאה מולו, הוא עצר שכן מדובר בכביש צר ואין אפשרות למעבר של שני הרכבים גם יחד. נהגת התובעת הסבירה כי עצרה במרחק ניכר מאד מהנתבע. אלא שהנתבע אשר ביקש ככל הנראה לפנות את הכביש עבור המשאית שבאה מולו, נסע לאחור וגרם לנזקים ברכבה שלה (ראה עמ' 2 שורות 8-12 לפרוטוקול).

נהגת התובעת שבה והעידה על כך אף בחקירתה הנגדית ועדותה לא נסתרה בעניין זה כמלוא הנימה. עדות זו מטעמה של התובעת הינה עדות יחידה, ברם היא קיבלה חיזוק וסיוע מעדויות הנתבע והעד הנוסף – מר יונס סאהר. הנתבע העיד כי אכן היתה משאית אשר באה מלפנים ולכן עצר את רכבו שלו (ראה עמ' 4 שורה 20 וכן שורות 28-29 לפרוטוקול). העד מטעמו של הנתבע עוד חיזק עניין זה והסביר כי המשאית שבאה ממול לרכב הנתבע עמדה כמכשול בדרך (ראה עמ' 6 שורה 8 לפרוטוקול).לשאלת בית המשפט הסביר העד כי הכביש צר ולא ניתן היה לעבור בו כאשר המשאית עמדה במקום (ראה עמ' 7 שורות 15-16 לפרוטוקול).

נהגת התובעת הוסיפה והעידה כי לאחר קרות התאונה , היא החתימה את הנתבע על פתק ובו ציינה את מספר תעודת הזהות של הנתבע ואת מספר הטלפון שלו וכן הודה בפניה הנתבע באשמו בתאונה. הנתבע לא נטל כלל את פרטיה של התובעת. נהגת התובעת הסבירה כי אחיה הגיע למקום וטיפל בדברים וכי לאחר מכן, פנו אליה הן מהמוסך בו תיקנה את רכבה והן מסוכנות הביטוח והודיעו לה כי הנתבע מסר פרטי רכב אחר מזה אשר מסרה היא עצמה בהודעה לביטוח כמעורב בתאונה. נהגת התובעת העידה כי הנתבע התחמק כל העת ממתן פרטים מדוייקים וניסה להתנער מאחריותו לתאונה. עדותה זו לא נסתרה בחקירתה הנגדית ונותרה עקבית ומהימנה על כל פרטיה.

הנתבע מאידך, לא מסר כלל גירסתו לקרות התאונה בכתב ההגנה ולמעשה גירסתו נגלתה אך ורק בחקירתו הראשית בפני בית המשפט. הנתבע מסר כי עצר בכביש על מנת לאפשר למשאית שבאה מולו לעבור ואז פגעה בו נהגת התובעת אשר לא שמרה מרחק. לשאלת בית המשפט מדוע לא מצאה גירסתו זו את ביטויה בכתבי הטענות שהגיש לבית המשפט, השיב הנתבע כי הוא סיפר הכל לבא כוחו. צד אשר בפיו גירסה סדורה ומוצקה הנתמכת בראיות, גירסה אשר כאמור, הועלתה אף בפני בא כוחו בטרם עריכת כתב ההגנה, לא יהסס מלהעלותה במועד הראשון אשר מזדמן לו להעלותה. אלא שבמקרה אשר בפני טען הנתבע להיעדר יריבות ולא הציג כלל גירסתו לקרות התאונה, אלא לאחר ששמע באולם בית המשפט את עדות התובעת. עניין זה תמוה במיוחד ומעמיד באור בלתי מהימן את גירסתו של הנתבע לקרות התאונה. לכך יש להוסיף את הסתירות הפנימיות בעדותו של הנתבע. מחד טען הנתבע כי לפניו נסעה משאית שעצרה, הוא עצר אחריה ואז אירעה התאונה (ראה עמ' 5 שורה 1-3 לפרוטוקול) ומאידך, טען כי מלפנים הגיעה משאית והוא ביקש לעצור ולתת לה לעבור (ראה עמ' 4 שורה 20). לטענה לפיה הנתבע לא החליף פרטים עם נהגת התובעת, המתיישבת היטב עם כלל גירסתה של התובעת, ניתנו בידי הנתבע מספר הסברים. הנתבע טען כי לא קרה לרכבו שום נזק ולכן לא נטל את פרטי נהגת התובעת וכן טען כי אינו יודע קרוא וכתוב על מנת ליטול את הפרטים. הנתבע אף טען כי אחיה של נהגת התובעת הגיע למקום וביקש לסיים את התאונה ביניהם. הסברים אלו אינם משכנעים שהרי לו אכן היה האשם בקרות התאונה נעוץ בנהגת התובעת, כטענת הנתבע, ברור כי הנתבע היה עושה על מנת לקבל את פרטיה וזאת למקרה שיש ברכבו נזק הסמוי בעת התאונה מן העין ויתגלה מאוחר יותר.

חברו של הנתבע, מר יונס סאהר, העיד כי הוא יודע קרוא וכתוב , כך שלו היה הנתבע מבקש, היה יכול להיעזר בו לשם החלפת הפרטים. העד מר סאהר אף העיד כי ידוע לו שיש צורך להחליף פרטים במקרה תאונה ולא משנה מיהו האשם בקרותה (ראה עמ' 6 שורות 29-32 לפרוטוקול).

כאמור, היתה עדותה של נהגת התובעת, עדות יחידה מטעמה. כאשר מדובר בעדות יחידה של בעל דין , שומה על ביהמ"ש לנקוט במשנה זהירות בבואו לפסוק בהתאם לעדות יחידה זו. אלא שבמקרה זה נמצאו כאמור, ראיות מחזקות ומסייעות לאותה עדות יחידה. הנתבע בעדותו אישר, בניגוד לגירסתו מכתב ההגנה כי אכן היה מעורב בתאונה דנן וכי ממול הגיעה משאית אשר חסמה את הכביש והוא ביקש לפנות לה את הדרך והעד מטעמו אף הוא אישש גירסה זו. בכך ניתן לראות חיזוק לעדות נהגת התובעת והתנהגות שכזו עשויה , בהתאם לפסיקה לשמש נימוק מדוע זה תתבסס הפסיקה על עדות יחידה זו.

ראה בעניין זה ע"א 69/75 פלונית נ. אלמוני פ"ד לא(1) 212.

יתרה מזו, עדותה של נהגת התובעת לא נסתרה בעניין נסיעת הנתבע לאחור ונותרה איתנה גם לאחר חקירתה הנגדית. עניין זה מהווה תוספת לעדות היחידה, המאפשרת אף היא בסיס לפסיקה על סמך עדות יחידה מטעמה של התובעת.

ראה בעניין זה בע"א 79/72 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נגד פולק פ"ד כז(1) 771.

עדות נהגת התובעת הינה חפה מאינטרסים שכן נזקיה מן התאונה דנן כבר כוסו בידי התובעת, בעוד שעניינו של הנתבע בדחיית התביעה כנגדו ברור.

הנה כי כן, אל מול עדותה של נהגת התובעת אשר הותירה עלי רושם מהימן ולא נסתרה אף בחקירתה הנגדית, הובאו עדויותיהם של הנתבע וחברו. הנתבע העלה גירסה אשר לא בא זיכרה בכתבי טענותיו קודם לכן ועדותו לקתה בסתירות פנימיות כמוסבר לעיל. כעולה מעדות נהגת התובעת, הוא אף ניסה לחמוק ממתן פרטי רכבו הנכונים וככלל הותירה עדותו את הרושם כי ביקש לחמוק מאחריות לתאונה דנן. יתרה מזו, עדות העד, מר סאהר, לא תמכה בעדות הנתבע והותירה רושם של עדות מגמתית, כאשר העד זכר פרטים מדוייקים ומסויימים אשר הטיבו עם חברו ולא זכר פרטים אחדים אשר עשויים היו לתמוך בגירסת התובעת.

אשר על כן, אני מוצאת כי גירסת התובעת לאופן קרות התאונה עדיפה עלי, וכי האחריות לקרות התאונה רובצת לפתחו של הנתבע.

הנתבע לא חלק על גובה הנזק הנטען בידי התובעת, לא חלק על חוות דעת השמאי אשר הובאה מטעמה ואף לא הביא חוות דעת מטעמו. משכך נותר גובה הנזק, כנטען ומוכח בידי התובעת באמצעות חוות דעת השמאי מטעמה, אשר צורפה לתביעתה. הוכח, כי התובעת שילמה בגין נזקים אלו למבוטח סך של 7653 ₪ וכערכם ביום הגשת התביעה – 7693 ₪.