אלטרוביץ נ' המוסד לביטוח לאומי

פסק דין

לפנינו תביעתו של התובע לקצבת הבטחת הכנסה ולמחיקת חוב אשר נוצר לו כתוצאה מכך שקצבת הבטחת הכנסה הופסקה לו רטרואקטיבית.

כפי שיפורט להלן, לאחר ששמענו את ההוכחות בתיק, השתכנענו, כי התובע הינו מעין "חסר-בית". כתובתו הרשומה במשרד הפנים ובמל"ל הינה הכתובת בבית אמו, ואולם התובע אינו גר שם באופן קבוע, אלא רוב הזמן הוא נמצא במרכז קבלה בפתח תקווה, וככל הנראה, מתגורר אצל מכרים שונים. המחלוקת בפנינו הינה האם בנסיבות אלו, בהם התובע ציין את כתובת אמו ככתובת מגוריו על אף שאינו מתגורר בכתובת זו באופן קבוע וכאשר אין לו כתובת קבועה אחרת בה הוא מתגורר - זכאי התובע לגמלת הבטחת הכנסה.

העובדות הדרושות לענייננו, כפי שהן עולות מכלל החומר שהונח בפנינו הינן כדלקמן:-

העובדות שאין לגביהן מחלוקת:

התובע קיבל הבטחת הכנסה שנים מספר. ביום 22.12.2010 נשלח לתובע מכתב מטעם הנתבע אשר כותרתו: "גמלה להבטחת הכנסה – הודעה על חוב". במכתב נרשם, כי בתאריך 22.12.2010 נוצר חוב על שמו בסכום 29,618 ₪ עקב כך שתשלומים ששולמו לו בגין הבטחת הכנסה לא הגיעו לו, וכי הנתבע שלל את זכאותו להבטחת הכנסה מחודש 08/2009 ועד 11/2009 ומחודש 01/2010 והלאה, כל זאת מאחר ואינו מתגורר בכתובת המגורים שהוא מסר לנתבע.

תוצאות חקירות המל"ל:

ביום 22.12.2009 חוקרי המל"ל ביצעו בדיקה בבית אמו של התובע, כאשר בחקירה הסביבתית התברר להם שהתובע אינו גר במקום.

החוקרים דיברו עם אמו של התובע טלפונית אשר סיפרה להם, כי התובע ישן אצלה והוא נמצא עכשיו בקופת חולים. על כן החוקרים התקשרו לתובע לשאול היכן הוא נמצא והוא מסר שהוא נמצא במרכז הקבלה בפתח תקווה וכי יצא מבית אמו יום קודם לכן אחר הצהריים.

נציין, כי החוקרים הקליטו את השיחות שהם ניהלו באותו יום עם התובע ועם אמו והשמיעו ההקלטות בבית הדין, בעת דיון ההוכחות.

הן התובע והן אמו נשמעו מאוד מבולבלים בקלטות ולא ענו לשאלות ישר אלא היה צריך לשאול כל שאלה מספר פעמים בטרם התקבלה מהם תשובה מובנית.

בהתאם לדו"ח מיום 28.7.2010 – החוקרים ביקרו בבית אמו של התובע שמסרה שהיא לא ראתה את התובע מהשבוע שעבר וכי הוא כל הזמן "בא והולך" וכי הוא לומד בישיבה בת"א. לגרסת אמו של התובע – אין בבית חפצים של התובע והוא מביא את דבריו איתו כשהוא מגיע.

בהתאם לדו"ח סיכום חקירה מיום 9.8.2010 - החוקרים ביקרו בבית אמו של התובע ומסקנתם היתה שהתובע אינו מתגורר בכתובת זו. בביקור שנערך בבוקר לא נמצאו בדירתה של אמו חפצים או בגדים המעידים על מגוריו במקום.

נציין, כי ביקור זה הוקלט במצלמת וידאו וההקלטה הוצגה בבית הדין, בעת דיון ההוכחות.

בקלטת הוידאו אשר הוצגה בפני בית הדין רואים כי בחדר של התובע נמצאו רק בגדי אישה וכי החוקרים לא רצו להיכנס לחדר של דודתו של התובע, על אף שאמו של התובע הציעה להם להיכנס לחדר זה.

באותו יום התובע נחקר על ידי חוקרי המל"ל, והוא מסר להם, כי הוא ישן אצל אמו בדרך כלל בסופי שבוע ועוד יומיים במהלך השבוע, כאשר יתר הזמן הוא נמצא במרכז הארץ עסוק בלימודי קבלה וישן אצל חברים. כאשר נשאל לגבי שמות חבריו, הוא לא ידע לומר שמות משפחה וכן לא ידע כתובות.

לגרסת התובע – דבריו נמצאים בארון אצל אמו. כשעומת עם כך שלא נמצאו חפצים שלו בבית אמו, הוא ענה שאין לו הרבה בגדים ואת רובם הוא לוקח בתיק צד וכי יש לו גם ארונית עם דברים שלו במרכז הקבלה.

כשהחוקרים התעניינו כיצד התובע מתקיים – הוא ענה שמדי פעם הוא לוקח מעט כספים מאמו, הוא לא קונה בגדים, מתנייד באמצעות טרמפים וישן אצל אנשים שונים. התובע הוסיף כי הוא אוכל במרכז הקבלה שם "אוכלים חופשי" והוא "נעזר רבות באימי וישן אצל חברים".

התובע הסביר כי הוא "עוסק בשיווק" במרכז הקבלה, אך רק בצוות חשיבה והיגוי רעיונות כאשר אינו מקבל בגין כך תמורה. כן מסר התובע כי אין לו בת זוג.

העובדות בהתאם לכתב התביעה ולתצהירים מטעמו: