אלטורי נ' מדינת ישראל

החלטה

בפני בקשה לביטול פסילה מנהלית אשר הוטלה על המבקש ע"י קצין משטרה לאחר שיוחסה לו נהיגה במהירות של 140 קמ"ש במקום מהירות של 90 קמ"ש המותרת במקום.

ב"כ המבקש טען כי על אף העובדה שיש בידי המדינה ראיות לכאורה לביצוע העבירה מצד המבקש, חל כרסום באיכות הראיות.

ביחס לעברו של המבקש טען בא כוחו כי המדובר בנהג חדש אך לא צבר עבירות מהירות או אחרות חמורות לחובתו.

ב"כ המדינה טען כי יש ראיות לכאורה נגד המבקש ללא כל כרסום.

ביחס למסוכנותו של המבקש טען ב"כ המדינה כי למבקש עבר תעבורתי על רקע היותו נהג חדש, מהירותו גבוהה ומסוכנת .חומר הראיות ועברו התעבורתי של המבקש הוגש לעיוני.

דיון –

עת נדרש בית המשפט לתת החלטה בבקשה מסוג זה, נמצאת שאלת מסוכנות המבקש בלב מערך השיקולים אותם ישקול בית המשפט.

כשלב ראשון יבחנו הראיות שבתיק לצורך הבדיקה – האם קיימות ראיות לכאורה כנגד המבקש ביחס לעבירה המיוחסת לו.

במידה ויתברר כי קיימות ראיות לכאורה, תבחן שאלת המסוכנות לאור חומרת העבירה המיוחסת, נסיבות ביצועה (לכאורה), ותק נהיגת המבקש, עברו התעבורתי ולעיתים נדירות ישקלו גם נסיבות אישיות מיוחדות של המבקש.

בשפ 96 / 5928 אבי ארנפריד נ' מדינת ישראל [פדאור (לא פורסם) 96 (1) 263], עמוד 2 נקבע ע"י בית המשפט העליון:

"תקופת הפסילה נקבעה ע"י המחוקק, על בסיס שקלול התכליות השונות שלקידום השגתן ניתנה הסמכות לצוות עליה; וככלל, יהיה מקום לבחון קיצור של התקופה, רק במקום שקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות בשקלול התכליות העומד בבסיס. במקרה דנן, אין בכוח הפגיעה שנפגעת נוחיותו של העורר - המרבה לנוע במסגרת עבודתו כנותן שירות למחשבים - כדי להוות נסיבה מיוחדת במשמעות האמורה"

בית המשפט אינו אמור בשלב זה של ההליכים להיכנס ולבדוק את איכות הראיות עצמן.די אם יתרשם כי קיימות בתיק החקירה ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת כדי שיעבור לבחינת שאלת המסוכנות לצורך ההכרעה בבקשה.

בבשפ 02 / 8450 זינגר יהודה, עו"ד נ' מדינת ישראל 02 (5) 55, עמוד 2 נקבע ע"י בית המשפט העליון -

"נסיונו של העורר להביא את בית המשפט לבחינה פרטנית של חומר הראיות, ובכלל זה עריכת השוואה בין נתוני דוחות המשטרה ונסיון להסיק מהם על מהירות הנסיעה אינו מתאים לשלב זה של ההליך. ברי, כי נכון לעת זו, ובטרם הוחל המשפט, כל שיש בידי בית המשפט הוא חומר ראיות לכאורי של התביעה שטרם נחשף למבחן החקירה הנגדית וטרם עבר את כור ההיתוך של בחינה וניתוח הערכאה הדיונית. אולם הראיות במתכונת ההיולית הזו הן התשתית הראייתית הנבחנת נכון לשלב זה. "

בהתאם לפסיקה, בית המשפט לא יכנס בשלב משפטי זה לשאלת איכות הראיות.

שאלות כגון יכולת השמירה על קשר עין בנסיבות של ביצוע פרסה, ניתוח תגובתו של המבקש, תוואי הדרך כקטע ישר או מפותל על רקע שאלת קיומן או העדרן של מסלולים מקבילים בשטח – כל אלו יבוררו עת ישמע תיקו העיקרי של המבקש.

בשלב משפטי זה תבחן השאלה – האם בידי המדינה ראיות גולמיות לכאורה נגד המבקש.

מעיון בראיות שהוגשו לעיוני ניכר כי קיימות יותר מראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת ע"י המבקש.

השוטר ציין מפורשות כי שמר על קשר עין עם הרכב הנמדד.