אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלחדד נ' נתן

אלחדד נ' נתן

תאריך פרסום : 20/10/2013 | גרסת הדפסה
רת"ק
בית המשפט המחוזי ירושלים
10193-09-13
14/10/2013
בפני השופט:
ארנון דראל

- נגד -
התובע:
משה אלחדד
הנתבע:
אורי נתן

החלטה

בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בירושלים (כב' השופט פ' שטרק) מיום 177.2013 בתיק ת"ק 47729-12-12. בפסק הדין קיבל בית המשפט את תביעתו של המשיב לתשלום דמי תיווך בחלקה, ופסק לו סכום של 5,900 ₪ (כולל מע"מ). לא נעשה צו להוצאות.

לבית משפט קמא הוגשה תביעתו של המשיב לתשלום דמי תיווך בסכום של 7,897 ₪ (כולל מע"מ). לפי המתואר בכתב התביעה, המשיב הוא בעליה של סוכנות תיווך בשל "תיווך הזהב". בתאריך 30.12.2010 חתם המשיב על הסכם למתן שירותי תיווך עם המבקש, כאשר בסעיף 5 לאותו הסכם נקבע כי: "אני/ו (המבקש – א.ד) מתחייב/ים לשלם למתווך מיד עם חתימת הסכם מחייב לגבי הנכסים שהוצגו לנו על ידי המתווך..". דמי התיווך שנקבעו בהסכם הועמדו על שכר דירה לתקופה של חודש. המשיב תאר בכתב התביעה כי נכרת הסכם שכירות בין המבקש לבין בעליה של דירה ברחוב גוגה רג'ואן 1 בירושלים, דירה שאותה הראה למבקש. מכאן טענת המשיב כי קמה זכותו לדמי תיווך בסכום הנתבע, אותם מסרב המבקש לשלם.

בכתב ההגנה שהגיש, אישר המבקש כי אכן חתם על חוזה שכירות ועל התחייבות לשלם דמי תיווך, אך לאחר שהמשכיר הפר את חוזה השכירות והתנהלו הליכים שונים הוכרז חוזה השכירות כבטל ולפיכך אינו חב בתשלום דמי תיווך. לכתב ההגנה צרף המבקש פרוטוקול מישיבת בוררות של בית הדין לענייני ממונות "שורת דוד", וכן פרוטוקול מדיון שהתקיים בבית משפט זה (כב' השופט ב' גרינברגר) בנוגע לפסק הבוררות. במסגרת אותו הליך (הפ"ב 29568-02-12) הוסכם בין המבקש לבין המשכיר של הדירה כי חוזה השכירות בטל. עוד חויב המבקש בתשלום סכום של 20,000 ₪ למשכיר וכן כי יתרום סכום מסוים למוסד שצוין.

בפני בית משפט קמא התקיימו שתי ישיבות, שבהן העידו המבקש, המשיב וכן משכיר הדירה, מר אהרן מרגלית. לאחר שמיעת שלושתם נתן בית המשפט את פסק דינו מושא הבקשה. בפסק הדין ציין בית המשפט כי אף שלא הוצג לפניו הסכם שכירות לא הייתה מחלוקת בין הצדדים כי הסכם כזה נחתם, וכך גם העיד המשכיר, מר מרגלית. טענתו של המבקש, כך מציין בית המשפט, היא כי לאחר חתימתו על ההסכם נתגלו מספר פגמים בדירה ובעקבות מחלוקת עם המשכיר התנהלו הליכים ושבסופם בוטל הסכם השכירות. המשיב לא היה צד לאותם הליכים. מתוך המסמכים הנוגעים להליכים אלה למד בית משפט קמא כי לא נקבע בהם שהסכם השכירות לא נחתם. לאור זאת, ומאחר והחוזה למתן שירותי תיווך קובע כי הזכות לקבל אותם קמה עם החתימה על הסכם מחייב – קבע בית המשפט כי מדובר במצב שבו נכרת חוזה שכירות אך לא התבצע. אף שהמסקנה הנובעת מקביעה זו מחייבת את קבלת התביעה במלואה, החליט בית משפט קמא שיש להימנע ממתן פסק דין שאינו צודק. הוא הפנה לכך כי העסקה נעצרה מייד לאחר ההסכם, כלשונו, וכי אף שהמשיב אינו נושא באחריות לכך היה עליו ללוות את העסקה עד להגשמתה. באיזון בין השיקולים ומתוך המטרה להגיע לתוצאה אשר תואמת לעשיית הצדק בין הצדדים חייב בית המשפט את המבקש בתשלום סכום כולל של 5,900 ₪ חלף הסכום שנתבע. בית המשפט לא זיכה את המשיב בהוצאות משפט. יש לציין כי בקשות שהגיש המבקש לפסול את עדותו של מר מרגלית, לפני מתן פסק הדין ולאחריו, נדחו.

בבקשה שלפני טוען המבקש כי בעת החתימה על החוזה למתן שירותי תיווך והסכם השכירות הדירה הייתה הרוסה מחמת הדיירים הקודמים, והמשכיר התחייב לשפץ את הדירה באופן יסודי וזאת עד מועד הכניסה לדירה. ביום מסירת החזקה "קרה פיצוץ והמבקש מעולם לא נכנס לדירה". אשר לסיבת ה"פיצוץ" טען המבקש כי המשיב סרב למסור לו את מפתחות הדירה בהוראת המשכיר. הוא מפרט לגבי הליך בוררות שהתנהל בפני הרב גנס ולאחר מכן בבית הדין הרבני. המבקש מתייחס לכך שבית המשפט הסתמך על עדות המשכיר, לפיה ביום מסירת הדירה מסר למבקש את המפתח וזו הייתה במצב טוב וכי המבקש הוא שגרם לפיצוץ בגלל טענה לגבי ארונות שהיו בדירה, וכיוון שכך קבע כי העסקה מוצלחת ויש לחייב בדמי תיווך. בעניין זה טוען המבקש כי לא היו לו באותו מעמד ראיות כדי לסתור את עדות המשכיר בעניין זה, אך כאשר איתר אותן פסק הדין כבר ניתן. המבקש עותר למתן רשות ערעור כדי "לקבל זכות למשפט הוגן ולמנוע את הפגיעה הבלתי נסבלת שתיגרם לו אם ישאר פסק הדין על כנו, כי נפלה טעות מהותית בפסק הדין שהסתמך על עדות שקר של המשכיר."

לאחר שעיינתי בבקשה ובתיק בית משפט קמא הסרוק במערכת נט המשפט הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות וכי אין מקום לתת למבקש רשות ערעור שכן הבקשה אינה מגלה עילה להתערבות ערכאת הערעור בפסק הדין.

בין המבקש למשיב נחתם כאמור הסכם למתן שירותי תיווך שעל פיו התחייב המבקש "לשלם למתווך מייד עם חתימת הסכם מחייב...". ההסכם מקים אפוא את זכותו של המשיב לקבלת דמי תיווך מייד עם חתימת הסכם שכירות מחייב. אין חולק כי הסכם כזה אכן נחתם, אך לימים בוטל בשל טענות להפרה. גם בכתב ההגנה מטעם המבקש בבית משפט קמא כתב המבקש כי "אני אכן חתמתי על הסכם שכירות והתחייבות לשלם דמי שכירות אבל מעולם לא ביטלתי את החוזה... אני תבעתי את המשכיר בבית הדין בטענה שהמשכיר הפר את החוזה..". גם מתוך הפרוטוקולים שצורפו מבית הדין "שירת דוד" ומהעדויות שנשמעו בדבר ההליכים שבין המבקש לבין משכיר הדירה, מר מרגלית, עולה כי המחלוקת העיקרית בין הצדדים היתה באשר לסיבת ביטול ההסכם.

במצב דברים זה – אין מדובר בחוזה שלא נכרת, אלא בחוזה שנכרת ובוטל כשבוע ימים לאחר מכן בשל הפרתו על ידי מי מהצדדים. זאת ועוד, מתוך ההליכים שהתנהלו עולה כי טענותיו של המבקש כלפי המשכיר, טרם ביטולו של ההסכם, לא התקבלו, וכי המבקש הסכים לשלם למשכיר סכומים נכבדים במסגרת ההליכים שהתנהלו ביניהם.

הזכות לקבלת דמי תיווך נובעת אפוא מההסכם שנחתם בין המשיב למבקש לקבלת דמי תיווך, ומעוגנת גם בהוראת סעיף 14(א) לחוק המתווכים, תשנ"ו-1996 (להלן: "החוק"):

"(א)מתווך במקרקעין יהיה זכאי לדמי תיווך מאת לקוח אם נתקיימו כל אלה:

(1) הוא היה בעל רשיון לפי חוק זה בעת שעסק בתיווך או שחל עליו, באותה עת, פטור זמני בהתאם לאמור בסעיף 20;

(2) הוא מילא אחר הוראות סעיף 9;

(3)הוא היה הגורם היעיל שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב."

הדין מדגיש כי תפקידו של המתווך מסתיים עם כריתתו של הסכם מחייב, והוא איננו עומד בגדר "מבטח" של העסקה לאחר שזו השתכללה (ר' בר"ע (נצרת) 209/01 זיוה וזאב מאיר נ' טלי שושן, פסקה 7 (21.10.2001) (להלן: "מאיר")). עוד בטרם חקיקתו של החוק קבעה הפסיקה כי:

" במקרה שלפנינו, חולק צד חוזה המכר על חובתו לשלם למתווך דמי תיווך, וזאת על יסוד הטענה, שחוזה המכר הופר על ידי הצד השני לחוזה. דא עקא, שבכך שחוזה המכר הופר, אין כדי לפטור את הצד לחוזה המכר מעמלת התיווך, אם הצד האמור התחייב לשלם דמי תיווך במסגרת היחסים שבינו לבין המתווך והעסקה נשתכללה. קרי, עצם הפרת החוזה איננה מבטלת התחייבות חוזית עם צד שלישי, שהוא כאן המתווך" (רע"א 394/88 אנגל שושני נ' אברון את פורת בע"מ, פ"ד מב(3) 573, 574 (1988).

מסקנה זו מתחזקת עם חקיקתו של סעיף 14(א) לחוק, אשר הדגישה כי הזכאות לתשלום נובעת מכריתתו של הסכם.

אכן, במקרים מסוימים עומדת ללקוח זכות לתביעה נגד המתווך בגין רשלנות מקצועית מקום בו רשלנות זו היא שהובילה להפרת הסכם או לפגיעה במי מהצדדים, ואף תיתכנה טענות להפרות חוזה או להפרת יחסי אמון מצד המתווך, כטענות הגנה מפני תשלום דמי תיווך (כפי שנטען בעניין מאיר לעיל). במקרה שלפני, כאמור, הטענות כלפי המתווך הינן טענות בעלמא מבלי שהונחה לפני בית משפט קמא תשתית מספקת לקבוע כי המשיב התרשל או הפר את חובת האמון המוטלת עליו גם אם סרב למסור למבקש את מפתחות הדירה כפי שטען המבקש וזאת שעה שבעל הדירה הורה לו שלא למסור אותם.

בנסיבות אלה יכול היה בית משפט קמא להגיע אל המסקנה אליה הגיע המבוססת על התרשמותו מהעדים שהעידו לפניו ואין עילה להתערב במסקנה זו. כך גם לא מצאתי כי הונח טעם מספיק לפתיחת ההליך מחדש ולהבאת ראיות נוספות.

לא למותר להוסיף כי המסקנה הנובעת מהקביעה שלעיל היא כי המבקש חב לכאורה במלוא דמי התיווך ולא בחלקם. עם זאת, בית משפט קמא התחשב במבקש ובעובדה כי בסופו של יום לא יצאה העסקה לפועל, ולפיכך הפחית את סכום דמי התיווך משיקולי צדק. מאחר ולפני בקשת המבקש למתן רשות ערעור מבלי שהוגשה בקשה מטעם המשיב איני נדרש לשאלה האם היה מקום להפחתת הסכום שהופחת מתוך דמי התיווך המגיעים לפי ההסכם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ