אלוף החלפים לרכב בע"מ נ' שטראוס מים בע"מ

החלטה

אני מתבקש להורות על איחוד הדיון בשני הליכים תלויים ועומדים בבית משפט זה בתיקים א' 1772-10-12 ו – א' 53028-12-12.

עניינן של שתי התובענות באירוע הצפה מיום 17.8.110 שאירע בחצרי המבקשת וגרם לנזקים נטענים גם במבנה המבוטח על ידי המשיבה 1.

בתא.מ 1772-10-12 הגישה המשיבה 1 תביעת שיבוב כנגד המבקשת בגין תשלומים ששילמה למבוטחה והמבקשת הגישה הודעת צד ג' כנגד המשיבה 2.

בת.א 53028-12-12 הגישה המבקשת תביעה כנגד המשיבה 2 בגין נזקיה הנטענים מאירוע ההצפה.

המבקשת עותרת לאיחוד הדיון בשני ההליכים, תוך הפנייה לשאלות דומות של משפט ועובדה העולות מהם.

המשיבה 2 הסכימה לבקשה. המשיבה 1 מתנגדת לבקשה, בעיקר בהדגשת השלב המתקדם בו מצוי ההליך המוקדם לאחר הגשת תצהירים, השוני בין הניזוקים ומהות ההליכים השונים. לטענתה, בהליך דנא הוגשה הודעה לצד ג' לאחר קבלת בקשת רשות להגישה, במטרה לרכז הליכים משפטיים בתובענה אחת ולחסוך בהתדיינות משפטית נוספת, מטרה שתפגע ככל שאיעתר לבקשה.

לאחר שהתרשמתי מטענות הצדדים, זהותם, העובדות הלכאוריות הנבטות מההליכים השונים והשלבים הדיוניים השונים בהם הם מצויים - נחה דעתי כי יש להורות על איחוד דיון כמבוקש.

המסגרת הנורמטיבית הנדרשת להכרעה בבקשה מצויה בהוראות תקנה 520 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, לפיהן:

"ענינים אחדים התלויים ועומדים בבית משפט אחד וכרוכות בהם שאלות דומות של משפט או של עובדה, רשאי בית המשפט או הרשם, לפי שיקול דעתו, להורות על איחודם, בין לפי בקשת אחד מבעלי הדין ובין מיזמת עצמו , ובתנאים שייראו לו".

בבסיס הוראות תקנה זו, מצויים אינטרסים של חסכון בזמן ובהוצאות, נוחות ויעילות (ר' דר' א. וינוגרד תקנות סדרי הדין (כרך שני) (הלכות, 2002) בעמ' 710-709)). בהתאם, נקבעו נקודות התייחסות בהלכה הפסוקה שיש להביאן בחשבון השיקולים בעת בחינת איחוד דיון. בין אלו השלב הדיוני בו מצויים ההליכים השונים על פגיעה דיונית אפשרית בתביעה "המתקדמת", השפעת קביעות אפשריות בתובענה אחת על האחרת, בחינת שאלות דומות של עובדה ומשפט וההשקה בין התובענות (ר' בש"א 574/98 אלמשנו נ. האפוטרופוס הכללי (9.3.98); בש"א 4345/99 עמותת מתן לפיד נ. בנק דיסקונט למשכנתאות ׁ(19.10.99); בר"ע (מחוזי חיפה) 1781/07 סלמאן נ' שואח (25.4.07); רע"א 210/00 שלומוביץ נ' שיכון עובדים בע"מ, פ"ד נד(2) 69 (2000), בש"א 963/02 קאחתן נ. הבנק הבינלאומי הראשון (17.3.02) ובר"ע (י-ם) 3333/97 נכסי וין דור (1980) בע"מ נ. משה טלגם ואח' (1.2.98)).

יפים לעניין שלפניי הדברים כפי שנקבעו בבש"א 11158/07 מע"צ החברה הלאומית לדרכים בישראל בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (3.2.08), בזו הלשון:

"דין הבקשה לאיחוד דיון להתקבל. הן התביעה שלגביה הוגשה הבקשה דנן והן התביעות שהדיון בהן אוחד בפני בית משפט השלום בנצרת נוגעות לאחריות לנזקים שאירעו באותו אירוע הצפה. התביעות כולן מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות דומות, ובנסיבות אלה מתקיימת ביניהן הזיקה העניינית הנדרשת לשם איחוד הדיון ...בנסיבות המקרה דנן יביא איחוד הדיון בתביעות לייעול ההליכים, לחסכון בזמן שיפוטי יקר ולמניעת הכרעות שיפוטיות סותרות באותן סוגיות. עם זאת, נוכח השוני בסוג הנזקים בין התביעה שלגביה הוגשה הבקשה דנן לבין יתר התביעות, שהדיון בהן אוחד, דומה כי מן הראוי שהצדדים ינסו לגבש הסדר דיוני מתאים שימנע את התארכות ההליכים בתביעת המשיבה 1 שלא לצורך (ר' אף בש"א 6123/08 מטאוע אל קריאני נ' אברהם (12.10.2008)).

המחלוקות נשוא שתי התובענות מעלות שאלות משותפות של עובדה ומשפט הנובעות מאירוע הצפה אחד ונעוצות בשאלת האחריות לנזקים הנטענים בגינו. סברתי כי היעתרות לבקשה תביא לייעול ההליכים, לחסכון בזמן שיפוטי יקר ולמניעת הכרעות שיפוטיות סותרות באותן סוגיות.

אמנם, שני ההליכים הנם בסדרי דין שונים, אך עדיין מצויים בשלבים דיוניים מקדמיים, בטרם נערכו ישיבה מקדמית וקדם משפט ואיני רואה מניעה לאיחוד הדיון כמתבקש גם אם הדיון המאוחד לא יתברר בסדר דין מהיר (ר' בש"א 2995/11 איילון חברה לביטוח בע"מ נ' עיריית נתניה (20.5.11), שם נדונו נסיבות עובדתיות דומות.

לאור מכלול שיקולים זה, אני מורה על איחוד הדיון כמבוקש.

הדיון המאוחד ישמע לפני כב' השופטת מ. עמית-אניסמן נוכח שהדיון הראשון קבוע מלפניה ליום 5.6.13. כב' השופטת תיתן הוראות תואמות לסדרי הדין, כשיקול דעתה.

הדיון הקבוע לפני כב' השופטת י. בלכר בטל.

לידיעת הצדדים, מנ"ת וכב' השופטות מ. עמית-אניסמן ו-י. בלכר.