אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלוני מיתר בע"מ ואח' נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ ואח'

אלוני מיתר בע"מ ואח' נ' הרמטיק נאמנות (1975) בע"מ ואח'

תאריך פרסום : 24/03/2014 | גרסת הדפסה
פר"ק
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
21023-12-11
18/03/2014
בפני השופט:
חגי ברנר

- נגד -
התובע:
1. עו"ד עפר פירט
2. נאמן להסדר הנושים

הנתבע:
רפאל טל

החלטה

לפניי בקשה למתן הוראות של הנאמן להסדר הנושים של חברת אלוני מיתר בע"מ (להלן בהתאמה: "הנאמן" ו"החברה").

במסגרת הבקשה, מבקש הנאמן לחייב את המשיב לשלם סך של 150,000 אירו לקופת ההסדר, מכוחו של הסכם מיום 15.2.2011 שנכרת בין החברה לבין המשיב ואדם נוסף בשם רון הרברט, המצוי כיום בהליכי פש"ר (להלן: "ההסכם").

עסקינן בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין, אשר נועד לסיים סכסוך ממושך שנתגלע בין החברה לבין המשיב ורון הרברט (שניהם ביחד להלן: "היזמים"), בקשר להתקשרות קודמת בין הצדדים שעניינה פרוייקט בניה ברומניה.

ס' 4 להסכם קובע כי היזמים מתחייבים להמציא לחברה תוך 60 יום שלושה אישורים, ואם לא יעשו כן, כל אחד מהם ישלם לחברה סך של 150,000 אירו. האישור הראשון הוא אישור בנק בדבר יתרת חובותיה של חברת נורתלנד, בדבר העדר כוונה לממש שעבודים על המקרקעין ברומניה ובדבר הסכמת הבנק לבניה על המקרקעין; האישור השני הוא אישור בעלות במקרקעין המעיד כי נורתלנד היא בעלת הזכויות במקרקעין וכי הקרקע נקיה מזכויות צד ג' למעט בנק בשם מילניום; האישור השלישי הוא אישור זכויות בניה מאת רשויות התכנון ברומניה, לפיו ניתן לבנות על הקרקע 800 יחידות דיור.

הנאמן טוען כי חרף האמור בהסכם, לא המציאו היזמים עד היום ולו גם אישור אחד מבין שלושת האישורים שהיו אמורים להמציא, ומכאן הבקשה לחייב את המשיב בתשלום הסך של 150,000 אירו.

המשיב מתנגד לבקשה. בתגובתו הוא פורס באריכות רבה רקע עובדתי, שרובו ככולו כלל איננו רלבנטי לבקשה, שכן עסקינן במסכת סבוכה של סכסוכים, טענות ומענות, שבאו לקיצם עם כריתתו של ההסכם. יחד עם זאת, בפיו של המשיב מספר טענות עקרוניות.

הטענה הראשונה היא שהבקשה אינה נתמכת בתצהיר ולכן יש לסלקה על הסף.

הטענה השניה היא שהסכסוך איננו מתאים לבירור במתכונת של בקשה למתן הוראות.

הטענה השלישית היא שהחברה ביצעה מעשה תרמית כלפי היזמים עובר לכריתתו של ההסכם, בכך שלא גילתה להם כי באותה עת היא היתה חברה מרוקנת מתוכן עסקי כלשהו, שאין לה כל אפשרות לבצע פעילות עסקית, ולכן אין לה גם כל צורך באישורים הנזכרים בהסכם הפשרה, שהרי השגת האישורים הללו לא תועיל לה בכלום.

הטענה הרביעית היא שהומצאו האישורים הנדרשים לפי ההסכם, למעט אישור הבנק, שלא הומצא משום שמנהלה דאז של המשיבה, יהודה מימון, הודיע למשיב שאין טעם בהשגת אישור הבנק משום שהחברה סיימה את דרכה והיא צפויה להסגר. לפי טענת המשיב, הוא אף אמר לו כי "אין חברה ואין כלום". במסגרת השלמת הטיעונים בעל פה אישר בא כוחו של המשיב כי בנוסף, לא הומצא אישור זכויות הבניה, וגם זאת, מאותו הטעם של ויתור מצידו של יהודה מימון.

הטענה החמישית היא שהנאמן עומד כיום בחוסר תום לב על זכות ריקה מתוכן, שכן אין לדרישה לקבלת האישורים כל סיבה אמיתית, זולת הרצון לגבות כספים מהמשיב.

לבסוף נטען כי הבקשה נגועה בשיהוי שמצדיק את סילוקה על הסף.

בתשובה לתגובה טוען הנאמן כי מדובר בהסכם מזכה מבחינתה של החברה, והיא לא נדרשה לבצע דבר על פיו על מנת לזכות בתשלום בסך 150,000 אירו. עוד נטען כי המשיב מודה בכך שלא המציא את כל האישורים הנדרשים לפי ההסכם ומכאן שהוכחה זכאותה של החברה לסכום המבוקש. הנאמן מוסיף וטוען כי הטענות בדבר ויתורה של החברה על המצאת אישור הבנק אינן הגיוניות, אינן נתמכות בראיה כלשהי ומהוות טענה בעל פה נגד מסמך בכתב, שהרי ס' 10.3 להסכם קובע כי כל ויתור על זכות לפי ההסכם טעון מסמך בכתב. עוד טוען הנאמן כי מצבה הכלכלי של החברה ערב כריתת ההסכם לא היה רלבנטי, ואף היה ידוע היטב למשיב, שכן החברה היתה מצויה באותה עת בהליכים של הסדר נושים, והמשיב עצמו טען עוד קודם לכריתת ההסכם כי היא מצויה במצב של חדלות פרעון. עוד נטען כי לא מוטלת חובה להגיש תצהיר כאשר מדובר בבקשה של נאמן בהסדר נושים, וכן שהבקשה אינה נגועה בשיהוי.

לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים בכתב ושמעתי השלמות טיעון בעל פה, באתי לכלל מסקנה כי לא יהא זה ראוי לברר את הבקשה במסגרת הליך של בקשה למתן הוראות, וראוי להפנות את הנאמן לתביעה במסגרת רגילה, והכל מן הטעמים שיפורטו להלן.

אכן, הכלל הוא שהליך של בקשה למתן הוראות אפשרי גם כאשר עסקינן בפתרון סכסוך שבין בעל התפקיד לבין צד שלישי, אך לשם כך יש לוודא קיומם של מספר תנאים מוקדמים, ואלו הם: בירור הסוגיה שבמחלוקת דרוש לבעל התפקיד לצורך ביצוע יעיל של תפקידו; הבירור איננו מחייב הכרעה בעובדות או שאיננו מחייב עריכה של בירור עובדתי מורכב, ואין בניהול ההליך במתכונת מקוצרת משום פגיעה ועיוות דין ביחס לזכויותיו הדיוניות והמהותיות של מי מהצדדים (ע"א 259/99 חברת פליצ'ה ראובן בע"מ נ' סופיוב, פ"ד נה(3) 385). עוד נקבע כי אם הבקשה מעלה עילה שהינה ייחודית לדיני חדלות פרעון, מהווה הדבר שיקול להתיר את ניהולו של ההליך בדרך של בקשה למתן הוראות, והוא הדין כאשר עולה שאלה בדבר היקף מסת הנכסים העומדת לחלוקה בהליך של חדלות פרעון (רע"א 9082/05 שרידב השקעות בע"מ נ' עו"ד אלקס הרטמן בתפקידו ככונס נכסים (פורסם בנבו, 26.3.2007).

בעניננו, הסוגיה שבמחלוקת אינה סוגיה ייחודית לדיני חדלות פרעון. מדובר למעשה במחלוקת הסכמית רגילה שענינה השאלה האם המשיב הפר את ההסכם, בשים לב לטענתו כי מנהלה של החברה ויתר בעל פה על הדרישה להמצאת האישורים הנדרשים לפי ההסכם. עוד מתעוררת השאלה האם עמידתו של הנאמן על הזכות החוזית של החברה לקבלת האישורים היא עמידה על זכות בתום לב אם לאו, בשים לב לכך שהחברה היתה למעשה, על פי הטענה, קליפה ריקה מתוכן הן במועד כריתתו של ההסכם, והן במועד שעד אליו נדרש המשיב להמציא את האישורים לפי ההסכם.

בנוסף, אין עסקינן בשאלה בדבר היקף מסת הנכסים העומדת לחלוקה לנושים, אלא בסכסוך כספי רגיל שעניינו השאלה האם אכן זכאית החברה לסכום הנקוב בהסכם.

זאת ועוד, וזה העיקר, לא ניתן לברר את ההליך בלא שמיעת ראיות, שכן טענת ההגנה המרכזית של המשיב, היא הטענה לפיה מנהלה של החברה ויתר בעל פה על הדרישה ההסכמית להמצאת האישורים, מחייבת שמיעת עדים, קרי, את שמיעתו של יהודה מימון, לו מיוחס הויתור, מזה, ואת שמיעת עדותם של היזמים מזה. אכן, לפי הוראת ס' 10.3 להסכם, כל ויתור על זכות לפי ההסכם היה טעון מסמך בכתב, אלא שלכאורה יש ממש בטענת המשיב כי כאשר עסקינן בהסכמה מאוחרת למועד כריתתו של ההסכם, אין כל מניעה מבחינה חוזית שהצדדים לחוזה יחליטו בהסכמה לשנות את ההסכם בעל פה, חרף קיומה של תניה קודמת בזמן, הקובעת כי כל שינוי טעון מסמך בכתב. מובן כי נקודת הפתיחה של מי שטוען לשינוי כזה היא נקודת פתיחה בעייתית, אך נניח לצורך הדיון שהצד שכנגד, קרי, יהודה מימון, יאשר בעדותו שאכן כך סוכם בעל פה בינו לבין המשיב. דומה כי במקרה כזה בהחלט קיימת אפשרות עקרונית לקבוע שההסכם שונה בהסכמה, גם אם זו הושגה בעל פה.

כמו כן, יש לברר בראיות את השאלה מה היתה תכליתו של ההסכם במועד כריתתו והאם כוונת הצדדים היתה להקנות לחברה זכות לקבלת סך של 150,000 אירו גם אם היא תהפוך לקליפה ריקה מתוכן ולא יהיה מבחינתה טעם עניני בקבלת האישורים הנדרשים לפי ההסכם.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ