אלון נ' פרויקטור מתן שרותים בע"מ ואח'

החלטה

1.לפני בקשה לגילוי ועיון במסמך ספציפי – הסכם התקשרות בין הנתבעת 2 לבין הנתבעת 3 משנת 2009.

2.לטענת התובע, הנתבעת 2 מבססת את הגנתה על ההסכם ההתקשרות בינה לבין הנתבעת 3 (להלן – העירייה) משנת 2009 לאספקת שירותי כח אדם זמני.

3.הנתבעת 2 מתנגדת לבקשה.

לטענתה, הבקשה מהווה הרחבת חזית המחלוקת בין הצדדים.

הבקשה לא נתמכה בתצהיר.

הבקשה מהווה ערעור על החלטה קודמת של בית הדין שדחתה את הבקשה.

הבקשה מהווה מסע דיג אסור.

המסמך מכיל סודות מסחריים לרבות שיטוות התמחור וסדרי העבודה של המשיבה.

המדובר במכרז שנערך לפני כ – 8 שנים ולא ברור האם ניתן לאתר את המסמך. מכל מקום, מלאכת איתור המסמך מהווה הכבדה מיותרת על הנתבעת.

דיון והכרעה

4.תקנה 46(א) לתקנות בית-הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991 קובעת כי:

"בית-הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעלי דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

5.הליך גילוי המסמכים נועד להביא לחשיפת האמת ולעשיית צדק בהליך השיפוטי כמו גם לייעול הדיון ולחיסכון בהוצאות על ידי ניהול המשפט "בקלפים פתוחים". בהתחשב בתכלית זו, נקודת המוצא הינה גילוי רחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי לשאלות השנויות במחלוקת בין הצדדים, תוך עריכת איזון בין עקרון הגילוי לבין אינטרסים נגדיים המצדיקים מניעת הגילוי או צמצומו כגון: פגיעה בפרטיות, פגיעה בצדדים שלישיים, קיומו של חיסיון, הכבדה על הצד שכנגד וכדומה. בהתאם להלכה הפסוקה, המבחן לדיון בבקשה לגילוי מסמכים הוא מבחן כפול: ראשית יש לבחון את מבחן הרלוונטיות, על שני היבטיו, דהיינו האם קיימת "זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי" (ההיבט הצר) ומהי מידת תרומת הגילוי לקיומו של דיון יעיל בהתחשב בכלל נסיבות ההליך (ההיבט הרחב). שנית, האם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו – דוגמת הכבדה על הצד שכנגד, קיומו של חיסיון או פגיעה בפרטיות – תוך עריכת האיזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה [ראו למשל: ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ נ' יהודה פלצ'י, (21.9.2010); ע"ע 9795-01-12 גלובוס רשת בתי קולנוע בע"מ נ' מאיר מוסרי (29.3.2012)].

6.בפתח ההכרעה יצוין כי דומה שנפלה שגגה אצל הנתבעת 2 בהתייחסות למסמך המבוקש על ידי התובע בבקשה המתוקנת. כאמור לעיל, המסמך המבוקש (ס' 2, ס' 5-6 לבקשה מתוקנת למתן צו לגילוי מסמכים ספציפי הינו הסכם ההתקשרות בין הנתבעת 2 לעירייה משנת 2009 ולא המכרז משנת 2006 אליו מתייחסת הנתבעת 2 בתגובתה).

7.התובע, גמלאי של העירייה שמש כמפקח על המקלטים בעירייה משנת 2009 ועד לחודש מרץ 2012 וזאת באמצעות הנתבעות 1-2.

במאמר מוסגר יצוין כי קיימת מחלוקת בין הצדדים בדבר סוג המקלטים עליהם פיקח התובע (ציבוריים או פרטיים) ואולם מחלוקת זו אינה רלוונטית לבקשה שבפנינו.

התובע הועסק על ידי הנתבעת 2 החל מחודש דצמבר 2009 ועד לתום תקופת העסקתו בחודש מרץ 2012.

לטענת התובע, הוא הועסק ישירות על ידי הנתבעת 2 במסגרת הסכם התקשרות לאספקת שירותי ניקיון לעירייה. מנגד, לטענת הנתבעות 2-3, התובע הועסק על ידי הנתבעת 2 מכח התקשרות בינה לבין העירייה לאספקת שירותי כח אדם זמני.

הסכם ההתקשרות לאספקת שירותי כח אדם זמני צורף חלקית כנספח ז' לכתב ההגנה של הנתבעת 3.