אלון נ' אמר ואח'

החלטה

1. בפני בקשה נוספת, אשר הוגשה על ידי התובעת, להתיר עיון במסמכים רפואיים, וזאת לאחר שהבקשה הראשונה, המתייחסת לאחד המסמכים שבמחלוקת נדחתה על ידי בהחלטתי מתאריך 18/2/14.

2. נוכח פירוט עמדתי בהחלטתי מתאריך 18/2/14, אינני מוצאת לנכון לחזור על כל העובדות, אשר הובילוני למסקנה נשוא אותה החלטה, אלא מאי? מתברר, כי התובעת פנתה לפסיכיאטרית דר' ברזק, פעם נוספת, כארבעה חודשים לאחר פנייתה הראשונית, ועתה היא אוחזת בידה שני מסמכים המעידים על ביקור אצל הפסיכיאטרית.

3. הנתבעת מתנגדת למבוקש, וטוענת, כי לא הומצאה כל ראיה על פיה הופנתה התובעת לטיפול פסיכיאטרי, וממילא, אין כל ראיה המעידה על כך שהתובעת נוטלת תרופות בגין מצבה הנפשי, והיא אף צירפה אישור המפרט את סוגי התרופות הניטלות על ידי התובעת.

4. אודה, כי התנהלות התובעת מעוררת סימני שאלה, שכן מועד ביקוריה היזומים אצל הפסיכיאטרית, כמו גם העובדה שאיננה נטלת תרופות בגין מצבה הנפשי הנטען, בצירוף מכתבה המוזמן של הפסיכולוגית המטפלת – גב' פרל ריין – שצורף לתשובתו של ב"כ התובעת, עשויים להעיד, כי חששה של הנתבעת בדבר יצירת ראיות יש מאין, אינו חשש מופרך.

5. עם זאת, חרף היות התנהלות התובעת מעוררת ספת ובעייתית משהו, הנני סבורה, כי יש לזקוף ספק זה לזכותה, מה עוד שמדובר בתובענה שהוגשה על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה – 1975, הקובע, כי הדרך היחידה העומדת בפני תובע להוכיח את נכותו ואת שיעורה, היא בדרך של מינוי מומחה רפואי והצגת מלוא התיעוד הרלבנטי בפניו, הגעתי לידי מסקנה, שיש להציג את שני המסמכים החתומים על ידי דר' ברזק בפני המומחה שמונה על ידי בית המשפט בתחום הפסיכיאטרי – פרופ' וייזר.

6. נוכח האמור הנני קובעת כי המסמכים השנויים במחלוקת יוצגו בפני פרופ' וייזר, בצירוף החלטתי זו ובצירוף האישור בדבר התרופות שהתובעת נוטלת, אשר צורף לתגובת הנתבעת.

7. הנני סמוכה ובטוחה, כי פרופ' וייזר יפעיל את מלוא שיקול דעתו, מקצועיותו ומהימנותו, ויגיע למסקנות הראויות בשאלת נכותה של התובעת בתחום הנפשי, וזאת על סמך בדיקתה, ועל סמך כל התיעוד הרפואי שיוצג בפניו.

ניתנה היום, י"ט אייר תשע"ד, 19 מאי 2014, בהעדר הצדדים.