אינדקס עורכי דין | פסיקה | המגזין | חקיקה | כתבי טענות | טפסים | TV | משאלים | שירותים משפטיים | פורום עורכי דין נגישות
חיפוש עורכי דין
מיקומך באתר: עמוד ראשי >> חיפוש פסקי-דין >> אלון ואח' נ' ועדת ערר לתכנון ובניה מחוז הצפון ואח'

אלון ואח' נ' ועדת ערר לתכנון ובניה מחוז הצפון ואח'

תאריך פרסום : 12/07/2012 | גרסת הדפסה
עת"מ
בית המשפט המחוזי נצרת
30645-02-12
08/07/2012
בפני השופט:
אברהם אברהם

- נגד -
התובע:
1. לאה אלון
2. שרה אלי

הנתבע:
1. ועדת ערר לתכנון ובניה מחוז הצפון
2. הועדה המקומית לתכנון ובניה טבריה
3. אהרן אמסלם
4. אליעזר אמסלם

פסק-דין

פסק דין

רקע

1.העותרות והמשיבים 3-4 (להלן – "המשיבים") הינם בני משפחה קרובים, בעלי זכויות בשני מגרשי בניה הגובלים זה בזה בעיר טבריה. מגרשים אלה מצויים במתחם ובו מגרשים אחדים, עליהם בנו בעליהם בתי דירות ("וילות"). בתיהם של המשיבים בנויים זה מכבר על מגרשיהם.

2.בשלהי שנת 2008 הגישו העותרות בקשה לקבלת היתר לבניית בית בן שתי קומות מעל קומת מרתף. המשיבים לא הגישו התנגדות לבקשה.

3.אף שבבקשה לא נתבקשה הקלה, דרשה המשיבה 2 (להלן – "הועדה המקומית") לפרסם הקלה בקו הבניין. בחודש מאי 2009 נעשה הפרסום. אחר כך הוציאה הועדה המקומית, בחודש ינואר 2010, היתר בניה לפי המבוקש, ועל פיו החלו העותרות בונות את ביתן. בניית השלד נסתיימה בחודש נובמבר 2010.

4.בשלהי שנת 2010 הגישו העותרות בקשה להיתר שינויים, הכוללת תוספת מקומות חניה בקומת החניה, ושינויים בקומת המרתף. בחודש ינואר 2011 אישרה הועדה המקומית את השינויים, ובחודש מאי 2011 יצא היתר בהתאם.

5.בשלב כלשהו של הבניה הוציאה הועדה המקומית צו הפסקת עבודה בשל חריגה מן ההיתר. הצו בוטל לאחר כחודש ימים, ובין הועדה והעותרות נכרת הסכם פשרה, שנתן בידי העותרות להמשיך בבניה, כפוף לביצוע התאמות כלשהן. כתוצאה מכך יצא היתר בניה מתוקן (אוגוסט 2011).

6.סמוך לאחר מכן פנו המשיבים לבית משפט השלום בבקשה לקבל צו מניעה זמני כנגד הבניה, ובקשתם נדחתה, בעיקר בשל השיהוי בהגשת בקשתם וחוסר נקיון כפיים מצידם, כיוון שלא גילו לבית המשפט כי ידעו כל אותה עת על התקדמות הבניה.

7.אחר הדברים הללו הגישו המשיבים ערר למשיבה 1 (להלן – "ועדת הערר") ובו שטחו שלל טענות כנגד הבניה.

החלטת ועדת הערר

8.אחר שקיימה הועדה דיון בערר, שכלל בין היתר ביקור במקום, יצאה מלפניה החלטה, המבטלת את היתר הבניה שניתן לעותרות. אלה הם טעמיה של הועדה בתמצית:-

תכנית בינוי מפורטת

9.הועדה קבעה, כי היתר הבניה הוצא שלא לפי סמכותה של הועדה המקומית, כיוון שניתן בלא שנתקיימה דרישת יסוד שבתכנית 7505/ג החלה על המגרש, שהתנתה אישורו של היתר בניה בעריכת תכנית בינוי מפורטת לכל אזור התכנון, תכנית אותה צריכה היתה הועדה המחוזית לאשר. כיוון שההיתר לעותרות הוצא בלא סמכות של הועדה המקומית, הוא בטל.

חריגות בניה

10.ועדת הערר מצאה עוד, כי הבניה שעשו העותרות חורגת מהמותר.

היא מצאה את קומת החניה ככזו שאינה עונה על דרישותיה של תכנית 11764/ג, המסדירה את הקמתם של חניונים תת-קרקעיים בעיר, כיוון שהיא עולה על מפלס הדרך הגובלת, ולכן אינה בבחינת חניון תת קרקעי. כיוון שכך, לא ניתן היה לבצע את בניית החניון בקו אפס. בניה זו מהווה סטיה ניכרת לגבי בניה במרווחים, ולכן לא ניתן היה לאשרה, כך ועדת הערר.

11.גם את קומת המרתף לא ראתה ועדת הערר ככזו העונה להגדרה שבתכנית המתאר של העיר, מספרה 287/ג. ואפילו בהעדרה של הגדרה מפורשת בתכנית זו לא יכול היה אותו מרתף להיחשב "מרתף", כיוון שאין הוא עונה להגדרה שבתקנה 2(8) לתקנות התכנון והבניה (סטיה ניכרת מתכנית), התשס"ב-2002, הקובעת, בין היתר, כי גובהו לא יעלה על 1.2 מ' ממפלס הקרקע. מכאן הגיעה ועדת הערר למסקנה, כי מדובר בקומה רגילה ולא בקומת מרתף, ולכן לא ניתן היה לבנותה בקו אפס, ולא ניתן היה לראות בשטחים שבה בבחינת שטחים תת קרקעיים כי אם שטחים עיקריים.

12.ועדת הערר מצאה עוד, כי קביעת מפלס הכניסה אינה עומדת בתנאים שנקבעו בתקנה 16 לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970, לבד מכך שהדבר צריך היה הסדרה בתכנית בינוי מפורטת, שכאמור לא נערכה. הכניסה הקובעת צריכה להיות בגובה 1.2 מ' מפני הקרקע או מן הרחוב, בעוד שבמקרה שלפנינו היא נקבעה בגובה של 8 מ' מן הרחוב.

13.גובה המבנה אף הוא חורג, לטעמה של ועדת הערר, מן המותר, כיוון שהוא מכיל ארבע קומות, בניגוד לתכנית. גובה קומת החניה עולה על הגובה המותר לקומת עמודים שנקבע בתכנית 287/ג, ומעליה שלוש קומות מגורים מלאות שגובהן אינו סטנדרטי. במקום מבנה בגובה של 9 מ', כך ועדת הערר, נוצר מבנה בגובה של 16 מ', החורג מסביבתו ופוגע בבינוי שביקשה התכנית ליישם.

14.מאותם טעמים מצאה הועדה, כי מפלסי הפיתוח חורגים מן המותר, פועל יוצא מקביעת קו הכניסה בגובה של 8 מ' מהרחוב. כיוון שכך, המדרגות המוליכות מן החניה אל מפלס הכניסה, אינן בבחינת "מדרגות פיתוח" (בניגוד למצוות סעיף 4.09(9) לתקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר, תנאיו ואגרות), התש"ל-1970).

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: הורד קובץ לרכישה הזדהה

בעלי דין המבקשים הסרת המסמך מהמאגר באמצעות פניית הסרה בעמוד יצירת הקשר באתר. על הבקשה לכלול את שם הצדדים להליך, מספרו וקישור למסמך. כמו כן, יציין בעל הדין בבקשתו את סיבת ההסרה. יובהר כי פסקי הדין וההחלטות באתר פסק דין מפורסמים כדין ובאישור הנהלת בתי המשפט. בעלי דין אמנם רשאים לבקש את הסרת המסמך, אולם במצב בו אין צו האוסר את הפרסום, ההחלטה להסירו נתונה לשיקול דעת המערכת
הודעה Disclaimer

באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי.

האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר.



שאל את המשפטן
יעוץ אישי שלח את שאלתך ועורך דין יחזור אליך
* *   
   *
קוד אבטחה
הקש קוד אבטחה*
 

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

צור
קשר

כל הזכויות שמורות לפסקדין - אתר המשפט הישראלי
הוקם ע"י מערכות מודרניות בע"מ