אלון אברהם ואח' נ' ש.נ.מ. עבודות ליטוש בע"מ ואח'

פסק דין

פסק דין

1.התובעים הגישו תביעה לתשלום הפרשי הודעה מוקדמת, הפרשי דמי הבראה, הפרשי דמי חופשה, הפרשי דמי חגים והפרשי עבור הפרשות לפנסיה.

יובהר, כי תביעתם של התובעים לפיצויי פיטורין נזנחה על ידם בסיכומים.

2.העובדות הרלוונטיות בתיק זה

א.התובעים כולם עבדו בענף ליטוש היהלומים.

ב.הנתבעות 1-3 הנן חברות בע"מ העוסקות בין היתר בליטוש יהלומים ואבני חן.

ג.תקופת העסקתם של התובעים אצל הנתבעת 1, הנתבעת 2 והנתבעת 3:התובע 1 – מיום 1/6/01 ועד ליום 31/12/2002 על ידי הנתבעת 1 ומיום 1/1/2003 ועד ליום 20/8/06, על ידי הנתבעת 2.

התובע 2 – מיום 1/8/96 ועד ליום 31/12/2002 על ידי הנתבעת 1 ומיום 1/1/2003 ועד ליום 20/8/06, על ידי הנתבעת 2.

התובע 3 – מיום 1/5/95 ועד ליום 31/12/2002 על ידי הנתבעת 1 ומיום 1/1/2003 ועד ליום 20/8/06, על ידי הנתבעת 2.

התובע 4 – מיום 1/5/99 ועד ליום 31/12/2002 על ידי הנתבעת 1, מיום 1/1/2003 ועד ליום 20/8/06 על ידי הנתבעת 2 ומיום 1/9/06 עד ליום 31/10/06 על ידי הנתבעת 3.

ד.על פי הרישומים ברשם החברות בעלי המניות בנתבעות 1-3 הנם כפי שיפורט להלן:

הנתבעים 4 ו – 5 רשומים כבעלי המניות של הנתבעת 1.

הנתבעת 6 והנתבע 7 הנם בני זוג. הנתבעת 6 רשומה כבעלת המניות של הנתבעת 2.הנתבע 7 רשום כבעל המניות של הנתבעת 3.

ה.התובעים קיבלו שכר מהנתבעות באמצעות תלושי שכר. קיימת מחלוקת בין הצדדים האם תלושי השכר משקפים את השכר בפועל ששולם לתובעים אם לאו.

3.ראיות ועדים

הגישו תצהיר והעידו – התובעים כולם, הנתבע 4 והנתבע 7. כן העידה הגברת דיאנה ורולקר, מנהלת חשבונות ומזכירה בכירה בנתבעות 1 ו – 2.

4.זהות המעסיק

התובעים טענו, כי הם הועסקו על ידי הנתבעות 1-3 ועל ידי בעלי המניות בנתבעות אלה – הנתבעים 4-7, כי היה עירוב נכסים ופעילות משותפת של הנתבעות בניהול המפעל, כי הם כעובדי המפעל לא היו מודעים כלל לזהות מעסיקיהם בפועל וכי הלכה למעשה הנתבע 7 הוא שהיה מעסיקם הישיר משך כל התקופה ואף שילם חלק משכרם במזומן.

5.ההלכה

בע"ע 1334/04 נינה טופר נ' מועצה מקומית תל שבע ואח' (עבודה ארצי, כרך לג(78), 51) קבע בית הדין הארצי,